Something else.

יש לי המון סוגי הגנות. יותר נכון לומר, מגננות.

1 מהן היא- לא לבכות, לא להראות חולשה לזרים. ויותר חשוב, לא להראות חולשה לאנשים הקרובים אליי. שלא יחשבו שיש משהו קצת פחות טוב.

ביום הזכרון (נכתב טיפה בדיליי), קשה לי עם המגננה הזו. בטקס, בערב, עמדתי שם וכ"כ רציתי את ההרגשה של דמעה שזולגת על העין, והרוח והקור שנושבים מייבשים את אותה דמעה. אבל לא יכולתי להרגיש את זה, בגלל אותה מגננה ארורה, שבעצם על פי שמה אמורה להגן עליי.

בבוקר, בטקס בבית הספר נורא התחברתי, דבר שלא קרה לי אף פעם (לפי הידוע לי) עד עכשיו, בעיקר בבית ספר.

לאחר הקראת שמות כל הנופלים שהם בוגרי בית הספר, התיישבנו. ישבתי מאחורה (הכל כבר פחות מסודר בתיכון) עם אמילי וליאל (שהצטרפה קצת יותר מאוחר). פשוט ישבתי, בהיתי סביבי, המגננה פעלה חזק. שוב, רציתי לבכות אבל לא הייתי מסוגלת. אולי בעצם העובדה שאני לא בוכה זו חולשה?

והגיע השיר, שמישהי מתוקה מי"ב שרה. (הכרתי אותה בחורף, דיברנו באותו יום המון, מדהימה.)

זה הזכיר לי את אותו יום, את אותן השיחות, את אותם האנשים. וכאן זה התחיל, כמה דמעות זלגו לי. סוף סוף, חיכיתי לזה.

כמובן שאמילי שמה לב ושאלה אם הכל בסדר "כן, כן, הכל בסדר :)".

הו ילד עבר זמן
נסעת לחפש רחוק מכאן
ואני מחכה לך

הו ילד שלי בעולם
ציפור אדם כמו כולם
מחפש את האופק

כל מטוס שטס בשמיים
כל כוכב מאיר בעיניים
מזכיר לי אותך
נחליאלי לפני הגשם
צרצרים בשעות הערב
תמיד יחכו לך

הו ילד כששקט
אני יושבת במרפסת לנגן
מנגינות געגוע

הו ילד תשתדל
להגיע לכאן מהר
ככה אני מבקשת בשקט

כל מטוס שטס בשמיים
כל כוכב מאיר בעיניים
מזכיר לי אותך
נחליאלי לפני הגשם
צרצרים בשעות הערב
תמיד יחכו לך

המנגינה, המילים, האווירה מסביב, הרוח. הכל ביחד.

פשוט, כן.

אכן..כמעט שבוע לא עדכנתי..זה מרגיש מוזר=/ שיהיה.. אז בעצם היה?..

יום שבת- הייתי אצל סבתא עם כל המשפחה =] היה כ"כ כיף! אחד הימים היותר כיפיים בזמן האחרון..

יום ראשון- סופסוף עשיתי את הניתוח להוריד את הנקודת חן הזאת. כואבבב =/

יום שני- היה לניצנו'ש שלי יומולדת :] מזל טוב יפה שלי!! אוהבת אותך 3>

ניצן באה אליי בערב.. הגעתי למסקנה סופית שאני שונאת ערסים שקוראים לי בובה, זורקים אבנים כדי למשוך תשומת לב ורצים אחריי..

יום שלישי- דקלה חזרה אלינו =]

יום רביעי- במקור היה אמור להיות יום עמוס..בסוף הכל היה הרבה יותר רגוע :] היה לי חזרה ראשונה! =]

וזהו בעצם..לא ממש זוכרת דברים משמעותיים..לא נראה לי שהיו ממש..

היום שוב יש חזרה..אבל בכל מקרה בשעות של החוג..

יצא שיר די חדש..ממש יפה.. "איתי"

"רוצה שתחבק אותי כמו פעם..."

I'm so tired of being here, Suppressed by all my childish fears. And if you have to leave, I wish that you would just leave. Because your presence still lingers here, And it wont leave me alone... These wounds won't seem to heal, This pain is just too real. There's just too much that time cannot erase... When you'd cried i'd, wipe away all of your tears, When you'd scream i'd, fight away all of your fears. And i've held your hand through all of these years, But you still have all of me. You used to captivate me, By your resonating light. Now i'm bound by the life you left behind. Your face it haunts, my once pleasant dreams. Your voice it chased away, all the sanity in me.

These wounds wont seem to heal... This pain is just too real, There's just too much that time cannot erase. When you'd cried i'd, wipe away all of your tears, When you'd scream i'd, fight away all of your fears. And i've held your hand through all of these years, But you still have all of me. I've tried so hard to tell myself that you're gone, But though you're still with me... I've been alone all along. When you'd cried i'd, wipe away all of your tears, When you'd scream i'd, fight away all of your fears. And i've held your hand through all of these years, But you still have all of me.

סתם שיר שתקוע לי בראש כבר כמה ימים. כ"כ אוהבת אותו, בעיקר הפזמון..

הממ.. מתאים [?] לא יודעת, אבל שיר יפה.

מרגישה מוזר.

פוסט יבוא כשיהיה לי איך לכתוב =/ דאמיט

אוהבת