אני רוצה לעזוב, למצוא מקום אחר. (האמת, למצוא אני לא צריכה - כבר מצאתי, עכשיו המטרה היא להגיע לשם).
לא נחמד לי פה. כן, יש לי פה את החברות הטובות שלי, יש לי פה ריקודים סלוניים, בלט, אימפרו, תאטרון, וכל הדברים ששנה שעברה אם היה לי אותם הייתי אדם מאושר. אבל אז עוד לא הגעתי למקום המושלם, שם אני רוצה להיות.
האנשים המקסימים, המקום המדהים, האווירה, הכל...
אני חולמת על המקום, ועליהם כל לילה ולילה. קמה בבוקר עצובה בגלל שאני מבינה שאני לא אוכל להיות שם בזמן הקרוב, אם בכלל, וככה נמשך כל היום באווירה עצובה שכזו. ישנה מחובקת עם הדובי שהוא נתן לי, כל לילה.
כ"כ רוצה להיות שם, המקום הכי מדהים שהייתי בו בכל חיי.
שומעת שירים שבד"כ לא היו עושים לי שום דבר, ועכשיו גורמים לי כמעט לבכות, או באמת לבכות.
זו לא אני.
אני רוצה לחזור להיות האדם השמח שהייתי (וזה יקרה כשאני אראה אותם שוב.)
כואב לי.
(יותר מדי רגשות שאני מנסה להעביר, כרגיל לא מצליחה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
