אנימוס- האיש השפוי עלי אדמות

זמן בין ערביים, חשכה מגיעה, כאשר דמויות מתחילות נראות שחורות בעלות גוון צהבהב בוהק מסביב. נראה היה לי אור בוקע מן האופק בחשכה המתחוללת, לי אנימוס היפה מכל, כל. דמות שחורה הופיעה, המחשיכה אור צהוב זה, לצל שחור ועמום, דמות עמומה, המזכירה לי את שהיה, כך היה.

זה היה גיל 18, הייתי אז נער ככל נער, יפה מכל נער. מצליח, מתאהב, וחווה חוויות ילדות, אך דבר מה עוצר את עושר החיים בדמות שחורה. לא בטוח אם בגיל זה אפשר להבדיל בין דמיון למציאות, אך לגבי זאת היתה מציאות ששנתה את חיי. כאילו ובן רגע גורלך השתנה, כאילו וידעתה את המעבר לכל מחשבות, לא שמעתי מה אמר, לא ראיתי, אך הכניס לי במוחי כי למשול אצטרך. אם היה איזה דרקון או דינוזאור, גם זה מעין דמיון, דמות השחור, דמות האופל, אך, הרגשתי בכיסי דבר, הוצאתי ודבר ממשי שם לו את מקומו שם- שם אותו יצור האופל שמוליך את דרכי, שם שכאשר תאמינו לי אמסור את שמו, כי אדיר לתפיסה שם זה. אך אספר לכם את כל הקורות, ובסוף, רק בסוף, אם תאמינו לא אגיד את שמו ודבריו שהוליכו אותי, אותי לאן שזה היה.

נכנסתי לארמון המלוכה השומר בכניסה שאל לשם מה, אך כאשר קראתי מהדף את שמו של אותו הדמות, שערי ציות פתחו דלתו לי לשטיח אדום זה. לכל אורך החדר אף שומר לא סרב לציית למילותי, המשכתי לי ובכניסה נעמדתי לי, מעתה אמסור את שמסרו לי, מעתה אכבוש את ממלכת בון ודון, מעתה ארץ גריק תשנה את ההיסטוריה. התישבתי לצד המלכה הישנה במקום בעלה, מעתה לי מגיע מלכה יפה זו, ולה מגיע מושל אדיר כמוני, היפה מכל בני האנוש. שלחתי את צבאי למלחמה.

אולם נכנס מורד אחד, עטוף בגדי לבן, אור בקע מראשו, צוויתי לו 'תשתחווה לי, מעתה היני המלך' אולם דבר זה לא מנע בעדו לצעוד לעברי, פתאום תוק שחור הופיע בידו, צעקתי 'איסרו אותו, איסרו את האיש'. משום מה הופיעו שלל אנשים בלבן, כולם מאירים וצועקים 'תפסו את המשוגע, מקומו בבית חולים, הוא זקוק לטיפול', לא יודע איך, כנראה מזעזוע מוחי, או ממה שנלחמתי, התעוררתי על אלונקה בחדר מואר לסרוגין. נכנס אדם בבגד לבן, פנס היה מונח על מצחו, שואל לשמי, עניתי 'המלך אנימוס, מי היכה אותי' אולם ענה באיטיות 'מצבך לא טוב, אשלח אותך לבית משוגעים צובל שם יש הרבה כאלה שחושבים שהינם נפוליאון, מצטער', צובל? האם זה חלום, איני משוגע! הכל היה אמיתי! אתעורר מהזעזוע ואחזור לעצמי, כי הרי זעזוע עלול לגרום להזיות.

ובכלל, איני משוגע, מה שראיתי היה אמיתי, הם לא יכולים לעשות לי זאת אם הייתי משוגע לא הייתי מספר זאת לכם, לא? אתם חייבים להאמין לי, משוגע לא מדבר משפיות, ישר זורק משפטים וצועק, משוגע לא מדבר לפעמים בהגיון כי הינו משוגע, אז מה נכון מזאת? האם באמת היני משוגע? אנא עצו לי עצה, איך אדע כי היני משוגע? האם כל מציאות חייבת להיות אמיתית, האם אין מקום ללא שגרתי? האם אני השפוי היחיד בעולם, איך יתכן וכולם משוגעים פרט אלי, האם זה לא הגיוני, אז מה אני משוגע או לא?

אם הסיפור עד כה היה מעניין אמשיך אותו, ארצה לשמוע חוות דעת

הכותב.