העבודה שלי מיום ליום נהיית יותר ויותר גרועה .

ה"בוסיות" (זקנות כבנות 65+) במחסן האריזות מתחרפנות כל יום יותר ויותר.

זה התחיל בעבר בפיצול אישיות קל שביום אחד היא צורחת עליך שאתה עצלן , חסר תועלת , אגואיסט , וחבל שאתה בא לעבודה.

וביום למחרת היא מתה עלייך ומשבחת את שמך ואומרת "אתה 10" או במרה שלי , :"את 10 את!"

אין מה לעשות

כולם כבר התחילו לבוא לבודה בפחד , מי תצעק היום , ובאיזה מצב רוח הן קמו בבוקר , איתה וציפי...

(איזה מן שם זה 'איתה' דרך אגב ?!)

מידי יום ביומו זה מחמיר והעצבנות גודלת , כבר אין כמעט ימים טובים שלהם .

נראה שהנשים הללו לקחו את גיל המעבר והחליטו למץ אותו ל20 שנה .

ככל שמתקרב החג כך עולה העצבנות.

עד שהיום הגענו לשיאים חדשים . איתה התחילה לדמיין שאנחנו עושים לה דווקא וגומים לה לבזבז חומרים לשווא , אבל זה לא נגמר פה כמובן .

לקראת סוף היום, סיימנו את אחת מההזמנות וכולם אמרו הללויה...

והיא החירשת החליטה שקיללנו , והיא באה אלי וצעקה "מי קילל פה ?!"

אמרתי לה :"" לא צעקנו אמרנו הללויה"

איתה :" את רוצה להפוך אותי למטומטמת ?!"

אני :"לא ... איזה קללה שמעת ?"

היא:" אני לא אחזור עליה !"

אני " טוב ... (מהססת בפחד) אני לא יודעת ..."

כב התחלתי לפחד לענות בעבודה וני אף פעם לא מפחדת מאף אחד ואף פעם לא מפחדת להגיד את מה שיש לי להגיד , אני לא מאמינה מה הן גורמות לי להיות !

תודה לאל שהעבודה הזאת היא זמנית והיא עומדת להיגמר ביום חמישי ...

אני אומרת לכם , מה אני עושה בשביל כסף ?!