איך אני נקלעת למצבים הללו אני לא יודעת .אתמול לקחתי לי יום חופש מהעבודה לסידורים , וביקור חברים מראשון שלא ראיתי הרבה מאוד זמן ...

הברזתי לרובי למרות שהיום היה יום הולדת שלו לטובת חברה שלי שעומדת להתגייס מחר.

יצאתי עם חברה שלי שתתגייס מחר בהצלחה מעיינוש!) וסתם יצאנו לשופינג קצר. לאחריו הלכתי לחברה טובה שלי עדי .ישבתי אצלה קצת , דיברנו , השלמנו פערים ... ואז התקשרו אליה לקבוע תוכניות להערב , היא רתה לקחת אותי לתחנת רכבת כדי שאני אוכל לחזור אבל אני שיגעתי אותה והתחננתי שתיתן לי להישאר כי גם ככה אין לי מה לעשות בבית , ואז נקבע שאני ישנה אצלה אחרי שנחזור מחברים שלה ידיד שלה בא לקחת אותנו .

והם חגגו ביחד את ה24 שעות שלהם ביחד כפיכחים (מסמים). אל תסתכלו עלי ככה , עם מי אני מסתובבת , הם אנשים באמת טובים פשוט נפלו לפי דעתי למצבים לא טובים .

ישבנו והקלטנו שטויות אצל חבר שלהם ובסביבות 10+ הלכנו משם

עדי לא רצתה ללכת הבייתה אז היא הציעה ללכת לפאב או משהו . הידיד לא בדיוק רצה פאב אז הוחלט ללכת לקנות אלכוהול איפשהו ולשבת באיזה פארק ולהשתכר...

איי הימים הטובים .

הפינלנדיה הטובה...

אז קנינו שתייה... (מוזכרת הנ"ל) וישבנו במין גן שעשועים זנוח והתחלנו לשתות , כן מנהגי השתייה שלי עלובים לעומת שלהם , אני שותה בדגימות נקיות ואחרי זה חצי כוס פאנטה , והם חופשי שותים אפילו מהבקבוק....

לא לקח לנו הרבה זמן להשתכר.

ואני הגעתי ליעדי להשתכר לפני חצות.

בחצות התקשרתי לרובי שיכורה מאחלת לו מזל טוב . כשהוא עובד ...  פתאום ברקע אני שומעת את המלצריות במסעדה נכנסות למטבח ומתחילות לשיר לו . אז לא רציתי להתעלק וניתקתי .(לא מתאים לי ...)

קפאתי מקור , ועייפות . הגעתי לרמות מטורפות שאני רועדת . אז ידיד של עדי הכניס אותי לאוטו ושם לי חימום כדי שאני ישן קצת בזמן שהם מדברם בחוץ.

נרדמתי לסביבות שעתיים. והתעוררתי ב2 ואז סוף סוף שכנעתי אותם ללכת הביתה . התחלנו לנסוע ( אהה אם לא היה ברור ידיד של עדי נהג... שיכור)ואני מתה מפחד.

פתאום באמצע הנסיעה הוא נכנס לקריז . "אני חייב לעשן משהו , אני חייב חתיכה" ממה שלמדתי מהיכרותי עם עדי , לא משנה כמה שתגיד לבן אדם להפסיק לעשות דברים כאלה , אפילו אם תחנן למענך הם לא יעשו את זה אם הם לא רוצים .

נסענו לידיד שלי ושל עדי כי ידענו שלו יש משהו , והם התקשרו אליו ב2 + לפנות בוקר צועקים למנה .

ואני באוטו מתה מפחד מההתנהגות של ידיד שלה.

תראו הכרתי אותו באותו היום , אבל אני יודעת דבר אחד כמה שהוא התחרפן באותו הגע , הוא בן אדם טוב כי הוא דאג לי כל הערב אפילו שהוא לא מכיר אותי .

הידיד שלנו ל רצה להביא את החומר , אז הוא הגיע למתחת לבית שלו מצפצף מהאוטו ומתקשר ללא הפסקה באיומים שימכור לו חומר.

לא ידעתי מה לעשות חוץ מלנסות עם עדי להרגיע אותו קצת.

ידיד שלנו לבסוף הביא להם משהו והם נסעו להביא בקבוק להכין באנג והחליטו מכל המקומות בעולם לשבת ליד הבית של עדי

ברגע שהם התחילו להדליק את החשיש יצאתי מהאוטו למרות שקפאתי מקור , לא רציתי להיות מעשנת פאסיבית של חשיש זה היה בטוח . הם עישנו עלי כל כך הרבה סיגריות רגילות שהייתי מסריחה לא יודעת אפילו אם יותר מהם או לא .

איך שאני יוצאת מהאוטו אני פתאום מבחינה באבא של עדי מתקרב לאוטו !!!!

פתחתי את דלת האוטו ומייד הזהרתי אותה אבל היה מאוחר מדי והריח שרר בכל האוטו גם אחרי שהיא כיבתה .

אבא שלה מייד הבין את כל העניין והתחיל בלגן שבחיים לא חשבתי שאני אקלע בדרכו .

בא שלה צורח שהוא יכול להזיק את המשטרה עליהם , ועדי שמנסה להגיד לו שזה כלום , ואז הוא צורח עליה להיכנס הביתה . ואני תקועה באמצע לא יודעת מה לכל הרוחות לעשות . גיליתי באותו הערב כמה סמים חשובים להם וזה הרתיע אותי מפחד.

עדי אמרה לי להיכנס גם כי יהא כביכול הייתה אחראית לי , אז חיכיתי לה בחדר בזמן שאבא שלה דיבר איתה .

הייתי נואשת לא ידעתי מה לעשות ולא בדיוק חשבתי שזה במקום להישאר עכשיו בבית שלה .

אז עשיתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש.

התקשרי לרובי והערתי אותו מרוב ייאוש.

השעה הייתה 3 לפנות בוקר והתחלתי להתחנן אליו שיבוא לקחת אותי . מסכן . יום ההולדת ה19 שלו והאקסית המטומטמת שלו הברזה לו מההתחלה מתקשרת אליו באמצע הלילה שיבוא להציל אותה.

אחרי שניתקתי עם רובי עדי נכנסה לחדר והתחילה לבכות על מה שקרה ועל איבוד הידיד שלה . או ככה היא חשבה לפחות באותו הרגע .

ניסיתי להרגיע אותה והתקשרתי לרובי שוב, כבר לא ידעתי מה לבקש ממנו כי ידעתי שהוא מצד אחד לא ממש בראש של לקום ולנסוע לראשון מרחובות אבל הייתי ממש מיואשת והוא בא .

איך שהוא הגיע חברה שלי התקשרה לידיד שלה וקבעה ללכת אליו לכמה ימים עד שהדברים יירגעו.

ידעתי שזו לא הדרך , וידעתי שהיא עושה שוב טעות, אבל אני לא יודעת להתווכח איתה , היא אולי היחידה שאני לא יודעת איך .

ברגע שנכנסתי לאוטו ראיתי את הפרצוץ הרדום וקצת כועס של רובי התחרטתי . איך לכל הרוחות יכולתי לעשות לו את זה !? מי אני בכלל ?! ועוד ביום ההולדת שלו ?!

לא יכולתי להסתכל עליו חצי מהנסיעה.

לא פתחתי את הפה עד שחברה שלי ירדה אצל ידיד שלה . ורק אז רובי התחיל לשאול את השאלות .

בקושי יכולתי להסתכל עליו , התביישתי כל כך במה שעשיתי ובטיפשות שלי . האשמתי את עצמי בל מה שקרה באותו הערב ואני לא יודעת אפילו למה . אני האשמה כי רציתי להישאר אצל עדי .

הגענו אליו הביתה . למרות שהרסתי לו את הלילה, השינה והכל , הוא ניחם אותי וחיבק אותי ...

כל כך התגעגעתי לחיבוקים שלו ... לנשיקות שלו .

לא יכולנו להירדם בהתחלה למרות ששנינו היינו גמורים מהיום הזה. כל אחד לא רוצה לישון כדי לא להחמיץ אחד את השנייה .

כל דקה ערה חשובה.

אבל לבסוף נרדמנו .

אני הייתי צריכה לעבוד היום אז קבענו לנו שעון מעורר ל9 בבוקר . וככה הלכנו לישון ב4 לפנות בוקר,ביחד .

התעוררנו למחרת , אני בסבל קל של ההנגאובר , והוא עם כאב ראש גם וכך התחיל היום שלנו ביחד.

הוא הוכיח לי באמת מי הוא אתמול .  קשה לי כל כך להתנתק ממנו למרות שעברו שנתיים מהקשר הפתטי שלנו בן 3 שבועות .

אחרי כל פעם אני פוגשת אותו אני מפחדת לשאול את עצמי אם אני אצליח אי פעם לעבור את ההרגשה הזו שאני מרגישה שאני איתו .

האם אני אי פעם אצליח להיקשר ברמה כזו לבן אדם אחר ?

הספק הזה מכרסם בי כל היום כבר , וכמו כל יום אחרי שאני פוגשת אותו .

הוא הסיע אותי לרכבת . בסביבות 12 וחצי בצהריים ואני התחלתי את דרכי לכפ"ס יודעת מראש שאני אגיע באיחור לעבודה .

וכשהגעתי כבר לעבודה הייתי חצי מסטולית מעייפות . מסריחה עדיין מסיגריות כי לא הספקתי להתקלח לפני יצאתי לעבודה ותקועה עם לקוחות נודניקים בסופר עד שעה 10 וחצי .

תודה לאל שהיומיים האלו נגמרו ועברו .

ותודה לאל שעכשיו אני יודעת גם שעדי בסדר ושהיא חזרה הביתה ושהכל שקט בנתיים .