הגיע הזמן ! דברים משתפרים!

סופ"ש מעולה !

אני סוף סוף מרגישה נורמלית . בערך...

כל הסופ"ש הייתי מחוץ לבית . שישי שבת בתל מונד לחגיגת האימבולג של דאדי . היה דיי טוב ... זההיה מעניין דווקא . רק מסכן נדב שהרסנו לו את השטיח בבית משעוות הנרות . מקווה שלא יהרגו אותו על זה.

אבל אני במקום להישאר ערה כל הלילה ולעשות שטויות עם כולם פשוט נרדמתי על הספה כשכולם סביבי אחרי הטקס.

ישנתי סוף סוף 8 שעות שלמות! כל השבוע הזה בקושי ישנתי נורמלי.

לילה לפני שישי ישנתי רק 5 שעות וקמתי ב6 לעבודה, לא מהנה במיוחד .

אבל אומנם על חשבון המסיבה ישנתי 8 שעות אבל סוף סוף ישנתי , וגם ישנתי טוב.

דבר נוסף טוב, הכתף שליכמעט ולא כואבת בכלל יותר!

אני כבר השתגעתי מהכאבים שלה . וסוף סוף הכאב נרגע ונעלם

היום עבדתי ולא כאבה לי בכלל.

ביום שבת בערב נפגשתי סוף סוף עם מוני , כרגיל הוא רצה להרוג אותי מהתקפת סכרת ולקח אותי למקס ברנר.

כל כל התגעגעתי אליו , קשה לי לתאר.

הוא כל כך חשוב לי שישאר בחיים שלי, הוא הגלגל הצלה שלי , גלגל ההצלה הורוד שלי... חחח

דיברנו קצת על מה שקרה , והוא כעס עלי על האדישות שמשתלטת עלי כלפי החיים .

אבל כבר אין הרבה מה לעשות נגד זה , אני מרוצה מהמצב העכשיו שלי ,ככה לא כואב לי , ולא אכפת לי יותר מכולם .

ולמרות שהסופ"ש נגמר הבילויים לא נגמרים כי היום יום ראשון, ויוצאים !

אז היום החברים בתוכנית הם החברים מהעבודה . נראה הפעם לאן נגיע.

אני מתרגלת מחדש לחיים שלי, חוזרת להנות מהם , כלרגע מחדש.