אחרי שנה וחצי של התלבטות.

אחרי שנה וחצי של לחכות לאימא שלי שתעשה את הצעד הראשון , נשבר לי .

עשיתי את זה בעצמי .

קבעתי פגישה עם עו"ד, והיום הייתה הפגישה.

אימא ואבא באו איתי .

המשרד עצמו בתל אביב , מקורב לכיכר המדינה .

כשהגענו ונכנסנו לקומה של המשרד זה היה נורא מוזר, הסתכלתי בעיניים חיצוניות לשלי , וראיתי את ההורים שלי כשני אנשים מוזרים שנחתו בעולם לא שלהם .

חיכינו 2 דקות לעו"ד ואז הוא קיבל את פנינו .

עו"ד ? הוא נראה ילדון !

בהתחלה זה היה לי מוזר.

הוא הוביל אותנו לחדר ישיבות הביא לכולנו מים, תיקיה ריקה ולי הוא הביא ספר על נזקים ורשלנות רפואית ופיצויים.

הוא התחיל להקשיב לנו...

הוא פנה אלי קודם ועוד לפני שהצלחתי לפתוח את הפה בשביל לנשום אימא שלי ישר התחילה לשפוך ... לא נתנה לי להוציא כמעט הגה...

התחילה לספר היסטוריה בצורה לא מסודרת, כל מיני סיפורים מסביב ושטויות...

ואז היא סוף סוף התחילה לספר על האירוע שגרם לנכות שלי...

לשמוע על זה ולתאר את זה בפרטים עשה לי שוב עור ברווז , אני משערת לעצמי שאני לא אתנער מזה לעולם. מהצחות של הילדים ושלי שעוברים את זריקות הכימוטרפיה...

הגיע שלב שניסיתי להשחיל כמה פרטים על האירוע , כי למרות מה שאימא שלי חושבת , אני זוכרת את היום הזה דיי טוב למרות שהייתי בת 7-8.

ואז פתאום אימא שלי התחילה לספר לו פרטים אינטימים יותר שלי שחשבה שאולי זה חשוב לגבי ההשלכות של המקרה. ואני תקעתי בה מבט המום וניסיתי להשתיק אותה ... והעו"ד הצעיר מייד קפץ להרגיע אותי שאני חייבת לספר לו הכל אם זה אולי קשור למקרה ולהשלכות שלו ...

ואני אמרתי "טוב" והסמקתי יותר מחצי שיחה ושתקתי .

ואז העו"ד אחרי שהקשיב טוב לדברינו התחיל לדבר.

הוא התחיל לספר לנו על התביעה, מהי רשלנות רפואית . הוא הסביר שאם נגרם נזק אבל הרופא פעל בעת המצב כמו שהיה צריך לפעול וניסה לעשות הכל כמיטבו אז אין לנו קייס כי לא קיימת אחריות... אבל, אם הרופא באותו המקרה לא פעל כשורה באותה העת אז קיימת רשלנות רפואית וצריך להוכיח את האחריות שלו במקרה.

הוא התחיל לספר על השלבים שנצטרך לעבור במידה ונרצה .

ואז אבא שלי פתאום התעורר והתחיל לשאול את השאלות שלו... מה נראה לכם הן היו ? כסף ..!

אז מה אני צריכה לעשות וכמה זה עולה לי ?

1. צריך להוציא את החומר הרפואי מבית החולים . (כ200 שקלים על חשבון המשרד עו"ד כחלק מההוצאות הרפואיות .)

2. צריך לשלוח את החומר לשלושה מומחים לקבל חוות דעת . נורולוג , אורטופד , אונקולוג.

2א. הם מעיינים בחומר (1000 שקל בערך) ואז ממליצים האם יש קייס ואכן שווה להכין חוות דעת על המקרה.

2ב. צריך להיבדק אצל הרופים וללכת לבדיקות רבות ... הכל בעצם בודק האם לפי התקופה הרופא פעל לפי התקנות וניסה לעשות הכל כשורה או שהוא עשה משהוא שלא היה כשר כל כך ...

2ג. אם יש קייס אז הרופא מכין חוות דעת שתשמש במידה במשפט. (4000-10,000 ש"ח)

3. אחרי שבטוח יש לנו הכל מתחילים להעריך את רמת הנזק של העבר, ועתיד. כיצד הנזק הרפואי השפיע על ההכנסה, עוגמת נפש, עזרה(טיפולית בעיקר), הוצאות רפואיות ועוד .

ואז אבא שלי יצא עם השאלה :" נו אז אם לפי ניסיונך ... באיזה סכומים אנחנו מדברים פה ? למקרה ויש קייס ..?"

אני יודעת שהעו"ד הצעיר שלי לא רצה לגמרי לענות על השאלה, אבל הוא אמר: "תראה ... זה יכול להגיע למיליונים ... לא 10 מיליון אבל מיליוניום אולי..."

ואז ההורים שלי ישר ענו ... טוב יאללה ... הולכים על זה ..

העו"ד הביא לי את הטפסים כי בכל זאת אני התובעת ..

רק חבל שאני לא מרגישה ככה כבר אחרי הפגישה הזו ...

ניסיתי לקרוא את הטפסים שהוא הביא לי. האחד על ויתור סודיות רפואית והשני שאני מסכימה להתחיל בתביעה.

ואז אימא שלי שאלה את השאלה : " אני חייבת לשאול שאלה חצופה ... אתה נראה נורא צעיר מתי הספקת לרכוש ניסיון ?" ואז הוא ענה שהוא בן 32 ושהוא עבד במשרד עו"ד אחר שהגן על גופים רפואיים שונים כמו המאוחדת וכולי ... אז הוא מכיר את הצד השני ...

אחרי שיצאנו מהמשרד שלו התעצבנתי על אימא שלי ואבא שלי שהם דיברו ולא נתנו לי כמעט להוציא מילה ...

כעסתי עליה שהיא חושבת שאני לא יודעת מה היה אז כשאני יודעת טיפה יותר ממנה מה קרה לגוף שלי באוו היום.

אני עדיין זוכרת איך קפצתי פתאום באמצע הזריקה ואיך הרגל נשמטה מהאחיזה של הישיבה מזרחית באותו החדר הנוראי .

אני זוכרת איך צעקתי לאימא שלי שאני לא מרגישה את הרגליים . ואני זוכרת את כיסא הגלגלים, את הילדות שנעלמה , את הטיולים שלא הלכתי אליהם ונשארתי בוכה בבית למה אני לא כמו השאר ... אני זוכרת הכל !