אוקיי אני כבר מתייאשת , כל חודש אני אומרת לעצמי החודש אני אחסוך !

כן אומנם הגדלתי את ההו"ק של החיסכון ל1000 לחודש אבל אז אני בקושי שורדת בחודש..

אני כבר לא יודעת למה אני מנסה לחסוך .

תואר, כבר לא נראה בכלל באופק, חו"ל ממש לא.

לעזוב את הבית...? לאן ?

אני עכשיו מחפשת עבודה שניה בשביל לממן את עצמי ..

ביום ראשון אני הולכת לראיון בארקפה בכפ"ס אם אני אתקבל זה יכול להיות סבבה רק שאני מקווה שאני אשרוד עם שני העבודות ושעדיין ישארו לי מעט חיים.

אני רוצה להספיק הכל.

ובנוסף להכל יש לי את שני הפרויקטים על הראש שלא מתקדמים !!!

יש לי חודש בלבד לסיים הכל ... אני לא אספיק בחיים !

אלכס לפני שבוע עשה לי מן חצי שיחה של הוא מאמין שאני מסוגלת ליותר ושאני יכולה לעשות את הפרויקטים הללו. הלוואי והיה לי את האמון שיש לו בי .

כל יום אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מייד אחרי העבודה אעבוד על הפרויקט . זה לא הולך ..

גם כל יום אני אומרת שאני אלמד לתאוריה ... זה גם לא הולך ...

אני רוצה לסיים עם הרישיון הזה אבל התאוריה הזו זה סיוט !

מאז ההיכשלות האחרונה והראשונה אני מפחדת כל הזמן .. טעות אחת הפרידה ביני לבין המעבר ..!

אני מרגישה כמו מפגרת שלא תעבור אף פעם. מן פחד שתוקף אותי עכשיו שלא יהיה לי רישיון לעולם.

ובנוסף לכל התביעה. למרות שהיא אינה תביעה עדיין ... אני מחכה לשמוע עדיין המו"ד ... הוא הגיש לפני קצת פחות מחודש את הקשה לצילום התיק ... אני מקווה שמישהו באמת קיבל אותה שם ושזה לא יתעקב יותר מידי ...

אני רוצה להיות אחרי כל זה ...

אחרי הלימודים , אחרי הרישיון , אחרי התביעה .

להרגיש טיפה שהחיים שלי מסתדרים .

בנתיים אני שומעת מכל העולם ויותר ממחצית החברים שלי שהם עוזבים בקרוב לחו"ל לעבוד וללמוד וכולי .

זה מדכא , כמעט כולם הציעו לי להצטרף ותמיד צלי היא התשובה הקבועה: ומה עם הלימודים שלי ? הרישיון? התביעה?

אני תקועה בארץ.

כולם מגשימים את החלומות שלי ואני כאן.

מחפשת רגע של שקט ...

אני צריכה חופש .

חופש מוחלט ...

חודש הבא סוף סוף בראשית ... למרות שאחרי בראשית נראה לי שאני אצטרך עוד חופש לרגליים שלי שבטח יסבלו יותר...

אני צריכה לנפוש קצת מכל הדברים הללו .. שבוע בשקט , בים המלח או בצימר בצפון בשקט ...

אבל כמו שאני מכירה את עצמי רוב הסיכויים שזה יקרה אם בכלל זה יהיה אולי אולי באוקטובר...

כבר התייאשתי.

אני רוצה שקט כמה ימים ...