אני לא ביקשתי ממך כלום.

בשם הידידיותץ הקרובה שלנו הרגשתי את הצורך לספר

לא רציתי להיות צבועה.

כי אם אנחנו ידידים כאלה טובים מן הראוי שתדע מה אני מרגישה, לא?

אבל לא ציפיתי שככה תגיב.

לא ציפיתי שאת זה תאמר.

אני ידעתי שזה לא הדדי, לא הייתה בי טיפת אשליה!

וגם לא רציתי שפתאום נתאהב ונהיה בקשר, לא רציתי דבר!

רק רציתי לספר לך, לשתף אותך במה שאני מרגישה.

אבל לא היית צריך להציג את זה ככה,

אנחנו ידידים, ואני יודעת, ומכיוון שאני יודעת היה לי את הצורך לספר לך.

אבל לא רציתי לשמוע את מה שהיה לך להגיד.

המילים שלך ננעצו בליבי כמו סכינים,

אחת אחרי אחת.

מרגישה כאילו בגדת בי.

לא היית צריך לשתף אותי בפרטים הללו.

אני מרגישה כנבגדת,

אינני יודעת כיצד זה ימשיך הלאה.

אני מרגישה כאילו זה עתה נזרקתי...

וזה כואב.