|
כינוי:
Lost Youth בת: 37 ICQ: 171854120 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
"ואת נשארת מאחור..."
לאחר שיחה עם מספר אנשים היום, בין אם אלו המעט שנשארתי איתם בקשר ובין אם הם אלו מעברי שעבר זמן רב מאז השיחה האחרונה שלנו, שמעתי מספר דעות, פרשנויות עלי שהם חשבו שנכונות עלי.
מכל האנשים שמכירים אותי, דווקא הם חשבו שאני לא השתנתי ודווקא אני נשארתי בעבר.
שדווקא אני מכולם עדיין באותו המקום.
דיי הופתעתי.
כנראה שאנשים מתקשים למצוא את השוני באחר כאשר אצלם מתרחש שוני שהם צריכים להתמודד איתו.
קל לגבש דעה ולתת דוגמאות כשלא מסתכלים מספיק עמוק.
כולם נשארים במהות הפנימית שלהם דיי אותו הדבר, אני יודעת זאת, השאלה אם זאת הייתה ההבנה שלהם עלי ?
________________________________________
אני עדיין כביכול במסע הסינון שלי. מי באמת שם בשבילי ומי שם כשהוא רוצה ממני משהו משתדלת להתנתק בלי לפגוע באנשים האחרים, ויש כאלה שמבקשים הסברים, אבל איך אפשר לתת הסברים כשקשה לתת אפילו לעצמך את ההסבר
רוב השבוע הפלאפונים שלי על שקט,
המסנג'ר מכובה
טוב מי זוכר את האייסיקיו
נעלמת לעולם.
וכרגע זה קשה.
לא העיניין של להיות לבד.
אני דווקא התחלתי לחבב את השקט סביבי. יש לי יותר זמן בשביל עצמי.
אבל קשה לי עכשיו לתת מעצמי לאנשים שעדיין צריכים אותי.
אני מתקשה למצוא חשיבות לדברים שלאחרים חשוב.
קשה לי להזדהות עם רגשות של אחרים, וקשה לי להבין. זה עושה אותי לבן אדם רע ?
אולי גם בגלל שאין לי את הסביבה הרועשת של החברים לידי כבר זמן מה, אני מתקשה להמשיך לשלב הבא.
מתקשה למצוא את הפסול ולפתח את חשוב.
כי באמת קשה לי להעריך דברים כמו שהם באמת אמורים להיות מוערכים. הקנה מידה שלי השתבש מעט.
אני לא מרגישה ככה,
אבל האם עשיתי את המעשה שגוי כשהחלתי להתנתק מהעולם ? האם בעצם איבדתי את המטרה או רק את הדרך?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
