אך יכול לקרות משהו כל כך מדהים בסופ"ש אחד אחרי שבסופ"ש קודם קורה משהו כל כך נורא?

אני רק מרגישה צורך להודות לאלוהים אפילו אם זה לא ימשך , למרות שזה נראה שזה ימשיך ... :)

אני לא רוצה שזה יפסק לעולם.

ההרגשה הנפלאה הזאת שרוצים אותך, שמחפשים אותך ...

אני פשוט נהנת מהרגע , ומזה שבא אחריו .

ואני לא רוצה לחשוב לרגע , רק להנות ממה שקורה , כי זה נראה כל כך הזוי כמו חלום , חלום שאני לא רוצה להתעורר ממנו .

וכל מה שאני מרגישה שאני רוצה להגיד הוא : תודה !

אני שונאת את עבודה שאני כל כך רגישה.

אבל לא ר רגישה כי אני לוקחת ללב , אלא אני כל כך רגישה שאני לוקחת את הכאב של כולם ומרגישה אותו.

חושבת על כל סיטואציה מפרספקטיבה 50 אנשים !

למה אני כזו ?

למה אני  לא יכולה להיות נורמלית ?

אני רוצה להיות אנוכית קצת. ולחשוב לפעמים על עצמי.

כי עכשיו בגלל זה אני סובלת פי 5 יותר חזק .

סובלת כל כך כמו שמעולם לא סבלתי .

ולאיש נראה שלא אכפת ...

עברתי , הבנתי מאתמול בערב כמה תובנות על הכל .

אולי סוף סוף קיבלתי פרופורציות.

אני ורובי זה הסוף .

הבנתי את זה אמול אחרי שיחה עם עידן.

אבל גם יותר מאוחר באותו הערב הבניגם שזה הסוף שלי עם עידן.

בצעתי אתמול כמה סגירות מעבר.

בין אהבתי אם או לא איך שהן נסגרו אני לא יכולה להגיד .

אבל עכשיו אני חושבת שאני מבינה שאני צריכה להמשיך הלאה ולא להיות תקועה על זכרונות.