in my world
אלוהים הוא ילד קטן עם זכוכית מגדלת ואני הנמלה |
| 12/2007
יודעים מה?ככה אני
הגעתי למסקנות רבות על עצמי אחרי סופ"ש אחד בדירה של אחותי הגדולה בירושליים וסופ"ש בישוב דתי ששמו נווה דניאל.
אני:
חסרת החלטיות
משחקת באנשים
משחקת עם אנשים משחקי כבוד וכוח
אם למישהו יש עוד רעיונות הוא מוזמן להוסיף
אני באמת לא מבינה
אני מריצה הכל בראש שלי שוב ושוב ושוב
איך שחזרתי מפולין כאילו המחשב שלי ידע ומחק את כל ההיסטורי במסנג'ר איתך
כאילו הוא יודע שאני לא צריכה לקורא את כל מה שכתבנו אחד לשני
איך יכולת להיתנהג ככה ולטעון שאני קרה כשאתה הלכת וישנת עם כל מיני בנות?!ועוד להגיד שאני חרא
כוס אמא שלך אתה סתם אפס,סליחה אני אתקן-התנהגת כמו אפס
סבבה זה לא הסתדר בינינו אבל את זה החלטת יום בהיר אחד כי מישהי סיבבה לך תראש בלילה
זה מעצבן אותי כי לא אני אשמה בסיפור הזה ואתה מאשים אותי
בכל מקרה אני מנסה לשכוח באמת שכן אבל זה קשה,הכל לפני היה כל כך טוב ונחמד ונהנינו והכל היה אמור להיות סגור וזאת הייתה התחושה שאתה נתת בכל מקרה
דיי כבר דיברתי על זה עם כל העולם וזה עוד יותר מרגיז אותי לקרוא על זה
העיקר כשעבדתי עלייך שיש לי חבר פתאום נזכרת לקנא
אתה חרא,פשוט חרא
אני צריכה למחוק אותך מהחיים כי תכלס נמאס לי מהכל
נמאס לי לחשוב "מה היה אם"
באמת שנמאס
"חבל שאי אפשר לעשות מחק כמו שיש במחשב ופשוט למחוק מישהו ומשהו מהחיים שלי"
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
