אל תנסו להיות מצחיקים

אוקיי, עם כל הכבוד ליובל (שחושב שעם השירים שאני שומעת אפשר ללכת לישון) הגעתי למסקנה שהשירים שלי לא כאלה שקטים.

אבל אולי. לא יודעת. תגידו לי אתם.

הייתם הולכים לישון עם הלהקה לדוגמא: Evanescence?

אני יותר הייתי קמה עם הלהקה...S: תחת כפייה אבל קמה.

- -

אז היום, הגיעה החברה החדשה של אח שלי להכיר את המשפחה תוך כדי אכילת ארוחת ערב.

בגלל שאני לא טיפוס שקל להתחבר אליו הייתי בחדר שלי בהתחלה.

אבל אז אחי קרא לי.

עכשיו, זה היה מאוד מוזר שהוא קורא לי. הרי מה אכפת לו אם אני באמת אהיה שם או לא?

אבל מה אכפת לי?! זה העלה לי את האגו ^_^ אז הלכתי.

טחנו וזה....ואז התיישבנו לאכול אבטיח..(יענו לא אכלנו מספיק).

נגמר האבטיח..אבא הביא פיצוחים. המשכנו לדבר וזה..על דברים כלכך מעניינים שאני לא זוכרת אפילו.

נגמר הפיצוחים. אימא הלכה למטבח הביאה סוכריות ושוקולדים ומרשמלו (שקניתי בל"ג בעומר!! לבדלבד :)

קיצר....לא הפסקנו לטחון.

~נו בסדר אז אולי היא לא כזו פאקצה. אבל זה עדיין לא עובד עליי!! שלא תרגיש איתי פתאום בנוח~

- -

היום יצא לי לכתוב משהו מוזר. זה הלך ככה:

"אני לא מבינה!

היית מדבר איתי אם הייתי מדברת איתך?

אני לא הייתי מדברת איתי אם הייתי מדברת איתך.

אלא אם כן היית מדבר איתי ואז הייתי מדברת איתך

אבל אני לא אדבר איתי למרות שאני מדברת איתי."

- -

אני צריכה להסתפר. אבל אני לא יודעת אם אני רוצה.

ואם כבר להסתפר אז כמה? ומה לעשות איתו?

לא יודעת. תעזבו אותי באימאשלכם.

על הפרנציפ אני לא מסתפרת עכשיו.

- -

אז עוד מעט נגמרת השנה ואני מרשה לעצמי לסכם אותה כבר עכשיו.

אני חייבת לציין שהיא הייתה מאוד מייגעת והיו המון רגעים שפשוט רציתי ללכת להתאבד או משהו.

סתם לא...לא נוS:

אז..התחלת השנה הייתה כמו מין הדרגה מוזרה כזו.

זה התחיל מסיוט שהכיתה שלי נוראה וכאלה.

ואז הכרתי אנשים. ואז היו התנחליות. היה ממש טוב.

וכשהודיעו לנו על הטיול השנתי....כבר ידעתי שלא יהיה כייף.

איןןןןןןןןן פשוט ידעתי!!

ואז היה את הקטע של ה"את רוצה להיות חברה שלי?"

או.."אני אוהב אותך! את כל חיי!!" בלאט. החיים הם סיוט אחד גדול.

ואז היה את הקטע שאני לא רוצה לדבר עליו

ואז היה את הקטע שאני לא רוצה לדבר עליו

ואז היה את התנחליות האלה שלא היו כאלה טובים.S:

קיצר.....מהטיול השנתי הכל הלך והתפרק.

מסקנה? תפסיקו להיות חרמנים. במיוחד בטיול השנתי.

חלאס! הבנו שאתם בנים|:

- -

היום נמרוד הראל היה בביה"ס שלנו

ואחרי שנגמר המופע אז הלכתי ליובל לקחת את הסרט שהשאלתי לו..

ואיך שיצאתי מיובל אז ראיתי אותוS: זה היה קצת מוזר.

לא יודעת....

האמת שהיו דברים שרציתי לומר לו אבל לא אמרתי בסוף כלום חחח

נו כמה צפוי זה עוד יכול להיות?!

- -

טוב אני עייפה.

מסתבר שקריירה בתור ערפד לא תהיה לי בסופו של דבר....

אבל אולי גמני אהיה יום אחד כמו נמרוד הראל ^_^

(לא..חח)

חנ :)