אוקיי, אני כל יום בשוק מחדש- כל יום אני מגלה אנשים חדשים שקוראים לי בבלוג ובחיים לא ידעתי עליהם. זה קטע מפחיד, הבלוג הקטן והשומם הזה נצפה בקביעות על ידי חבר'ה רבים מבצפר!! ^^ היי.
לא מספיק שבחברה קטנה כמו שלנו יודעים הכל על אנשים, עכשיו גם מי שלא לגמרי הכיר אותי לומד. נו טוב, זה אפילו מחמיא.
אני בזמן האחרון לא מעדכנת, אני חושבת שאני פשוט מתחילה להשלים עם העובדה שלא כתוב בשום מקום שצריך כל הזמן לדבר. כל אחד רואה את כל הסרטים האלה שיש שמה אתה החכם שתמיד יושב בשקט ואומר איזה משפט מחץ כל כמה זמן כשבאמת יש לו מה להגיד (לאנדבר על זה שאולי סתם לוקח לו מלא זמן לחשוב על משפט כזה ^^" ) ואתה תמיד מעריץ אותו וחושב ואו, יכולתי להיות כזה.
לא יודעת מה איתכם, זה משפיע עלי יותר מידי, אני פשוט מתחילה באמת לחשוב אם שווה לי לזבל לכם בשכל פה בבלוג. בעיקרון, גם הפוסט הזה יכול להיות זיבול מסויים, אבל זה בכל זאת מאין נקודה למחשבה, כי אני בתהליך אמצע, הרצון הזה להמשיך לדבר, זה מאז שידעתי איך לדבר....... לא שוכחים לי איך סבא שלי חזר מחורפן מהטיול הקצר שלקח אותי ברחובות הולנד ליד הבית בטענה ש "CHRIST! SHE NEVER STOPS TALKING" .
שמתי לב שבזמן האחרון אני נוטה להסכים יותר, גם אם אני לא בסכימה על מנת לא להתחיל בויכוח חסר תכלית שאני יודעת ששנינו עקשנים כמו גמדי הרים. אני פשוט מבינה שמוח של אנשים (מה לעשות, מסתבר) פועל בצורה שונה. אני דואגת בדרך כלל שיבינו שכאשר אני מנסה לסיים את השיחה החסרת מוצא זה לאו דווקא אומר שאני מסכימה אלא שאין טעם להתווכח, כי אני לא אשנה את דעתי כפי שהוא לא.
הפואנטה שלי, אני מניחה, שאולי שווה לקרוא פה יותר, אני חושבת שאני אנסה לכתוב רק שיש לי מה. אל תסתכלו עלי מוזר שאני שותקת עכשיו הרבה. גם ככה אין לכם כל שאני מתפלסת לכם שעות, הקשבתם לי עד עכשיו בכלל????
כי אני יכולה להמשיך לכתוב לכם, אני חושבת שהבנתם ת'פואנטה, אבל כמו שאמרתי, זה אוטומאטי, ואני יכולתי לסכם הכל במשפט אחד. ואללה רעיון למשפט הפוסט.
אין מילה התוכל להסביר היטב את מחשבותינו כפי שעושה שתיקתינו. גם לא אלף מילים. מבט אומר הכל, ובעתיד תדעו יותר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
