INFERNAL ETERNITY

שאני אימורטאליסטית. אחרת אולי לא היה פה פוסט.

איזה מזל שהכרתי את דניאל. אחרת אולי לא הייתי יודעת שאני אימורטאליסטית.

שליש מן היממה הוא הזמן בו אני חומקת לזה | חמיקה לשינה זה רק חצי מאותו הזמן | שעות כרגעים ורגעים כשעות | והן חומקות- השניות, הדקות, השעות, היממות, השבועות... | איכשהו השנים מצליחות להוביל אותי בסתר בין הרגעים | כואב הלב על כל שניה מבוזבזת | במקום לעשות אני אוכלת אותו | את הזמן ובעיקר את הלב | אם לא מחשב, אז כל דבר אחר | הכל חוץ מ - | ככה זה כשעסוקים |

"I don't get it... If it's not because who I am or whatsoever, then what in heavens is it? You?! Don't sell me that -"

"No...It's because who you are not"

"It's not fair you know, I might have been if you only told me... I am whatever you plead"

"You should be whatever I plead without me telling you what that is..."

"That's confusing"

"That's logical. You are not the male clone of myself"

"No... I ain't"

*shrug*

"Savvy...Well, do I get another shot?"

"Now when you know what that is?"

"Aye..."

"That desperate?"

"Anything for you my love"

"...don't you say I didn't warn you"

"Don't you say I didn't try"

It will eventually become some sweet bad novel...

Part I