סיפור בהמשכים

סתם משו שכתבתי(ולא אין שום קשר למציאותXD)

התעוררתי בבהלה למשמע תריקת הדלת,

בעוד שעייני כאבו מהאור שעז זהיתי שזאת חברתי רוני,

בזמן שהיא היתישבה לידי,ראיתי בזווית עייני שובל דם מהדלת עד לרגלייה של רוני,

קמתי מיד והחזקתי ברוני,כולה היתה לבנה וקרה,ידעתי שאין מה לעשות למענה גם לאחר שראיתי את חולצתה הספוגה בדם,

השכבתי אותה לאחור,היא התנשמה בכבדות,שמעתי אותה ממלמלת משו אבל לא הבנתי מה,היא השתמשה בשארית כוחה בכדי לקרב את ראשי אלייה,שפתייה התקרבו לאוזניי,"הוא שם בחוץ",ולאחר הרגשתי את נשימותיה מפסיקות עת עת.

סגרתי את עייניה ודמעה שלי התערבבה בדם הקר שלה.

הרגשתי את הלב שלי מתחיל לפעום מהר יותר,

קמתי,וחיפשתי את האולר שהיתי בטוח שהיה לי.

בעודי מחפש בכל מקום אפשרי,שמעתי את הדלת נפתחת.

הבנתי שזה היה האדם שעשה זאת לרוני,הסתובבתי לאט.

ליבי החסיר פעימה כאשר ראיתי את חברי הטוב ביותר אלכס,חולצתו ספוגה בדמה של רוני וסכין מטבח ארוכה בידו.

עמדתי וקפאתי במקום שהבנתי את המציאות המרה,

עברה במוחי מחשבה של לנסות גיבור והכניע אותו,

אבל הוא היה גדול וחזק ממני.

ניסתי לברוח.

זה היה המעשה האחרון בחיי.

הרגשתי כאב חזק שעבר בשנייה אחת בכל חלקי גופי,נפלתי על בירכי.

הרגשתי את דמי מטפטף על הרצפה שנהפכה לאדומה עת עת,

אבל לאחר כמה זמן הכאב עבר,והתחלתי להרגיש קרירות שעוטפת אותי,

נפלתי קדימה,

והבנתי שזה הסוף,

הכל התערפל וניהיה שחור,אבל אז משו נצנץ שם מרחוק,וזה היה כלכך יפה,

זה התקרב וניהיה גדול יותר ויפה יותר.

עייני כאבו מהאור החזק,

אבל התרגלתי.

הרגשתי משו שהזר לי לקום ולצעוד לאור היפה הזה,

שם ראיתי את רוני מחיכת את החיוך הרחב שלה.

הרגשתי את האור עוטף אותי ונכנסתי אילו....