| 8/2009
טופ 8 הסצנות האהובות עלי בהיסטוריה של הקולנוע
לפחות ההיסטוריה של הקולנוע שאני ראיתי, הכוונה. הרשומה הזו הגיעה בעקבות שיחה עם מכר בטוויטר, וכשראיתי שאנחנו לא מסכימים על כלום, החלטתי לערוך אותה בשבילי ובשביל הדורות הבאים. כמו כל הרשימות שלי, הסדר ממש לא משנה כלום.
8.הכי רומנטית - סצנת הספגטי מהיפיהפיה והיחפן
פעם, לפני שדיסני הפכו להיות אימפריית רשע, הם עשו סרטים יפים בדו-מימד, עם אנימציה קלאסית ודמויות מקסימות. היפיהפיה והיחפן הוא אחד מהסרטים החביבים עלי של דיסני, וסצנת הספגטי הזו צובטת לי את הלב כל פעם מחדש.
7. הכי מטרידה - סצנת הדיינר ממולהולנד דרייב
בואו נניח שהיה לכם חלום מפחיד. אתם מספרים אותו לחבר. הוא מנסה להרגיע אתכם, ואומר שזה היה רק חלום, ואפילו לוקח אתכם למקום ההתחרשות כדי להראות לכם שזה היה רק חלום. כמובן, שבסרטים של לינץ', אין דבר כזה שאין דבר כזה.
6. הכי כיפית - סצנת המכרה באינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור (temple of doom?)
סצנת המרדף בתוך המכרה כל כך מגניבה, כל כך מופרכת וכל כך כיפית שעשו בדיסנילנד מתקן שמשחזר אותה. וזה, ידידיי, סימן להצלחה.
5. סצנת המטמורפוזה הכי טובה - אשת החתול בבאטמן 2
סלינה חוזרת הביתה אחרי שהמנהל שלה זרק אותה מהחלון. היא עצבנית, פגועה ויש לה חתולים להאכיל. היא לא הולכת להתמודד עם זה יותר, והופכת לגיבורת העל הכי סקסית שנראתה על המסכים אי פעם.
4. הכי אייטיז - סצנת הפסנתר ב"ביג"
מי שקרא פה יותר מפעם אחת בטח יודע שאני אוהבת את האייטיז. ביג, לדעתי, אחד הסרטים הכי חמודים שנעשו באייטיז, וכולל את טום הנקס בתפקיד לא מעצבן לחלוטין של ילד שנתקע בגוף של גבר. ופה, הוא מנגן על פסנתר ענק. ממש ענק.
3. סצנת הקרב הכי יפה - נמר, דרקון
האמת שבכלל הייתי שמה פה את כל הסרט "גיבור", שהוא יפהפה, אבל הסצנה הזו שכוללת זינוקים על טבעיים שבסופו של דבר הגיעו גם להוליווד (ראה ערך מטריקס) ויער אסייתי יפהפה עוד יותר ראויה גם היא לאזכור.
2. סצנת הסיום הכי יפה - הסנדק
סגירת דלת מעולם לא הייתה סמלית יותר.
1.הסצנה הכי עצובה - סיפורי דגים
קצת קשה להסביר את זה בלי שרואים את כל הסרט, אבל הסרט מספר על האבא הפנטזיונר של הבחור שנמצא לצידו. כל הסרט הוא מספר לו סיפורים מופלאים על חייו, וכשהאב גוסס, הנער מנסה למלא את היעוד של הדרך שבה האב אמור למות. או משהו. כבר מאוחר, ואני תמיד בוכה בסצנה הזו.
האמת שבכיף הייתי מוסיפה עוד שתיים, שלוש או עשר סצנות, אבל יקירי בדיוק חזר הביתה עם חטיפים טעימים :)
| |
 חודש אחרי.
אני יושבת עם העט ביד ומחכה לטלפונים. אני פותחת את הפוטושופ, סוגרת אותו, ופותחת שוב. אני מחליטה לצייר משהו, ובמקום זה הולכת לנמנם על הספה עם פיו'צורמה ברקע. מי ידע שכל כך כיף לסיים לימודים? אחרי 6 שנים בתור סטודנטית - שנה אחת באוני' ת"א, 5 שנים בשנקר, קשה לי עדיין לעכל את השינוי.
עכשיו אני לבדי. בלי מרצים, בלי ביקורות. שוק העבודה פרוס בפניי ואני מפחדת שהוא יתקפל חזרה. שיגידו לי שאני לא מספיק טובה. שהם מעדיפים מישהי אחרת. שזה לא מתאים להם.
רק לפני שבוע איבדתי את רשת הבטחון שלי, העבודה הזמנית הנחמדה בחברת התוכן שחברה שלי לקחה אותי אליה. ובדיוק באותה נחמדות פיטרו אותי מאחר שכבר לא ממש היה לי מה לעשות שם.
אז בינתיים אני בבית. עם העט ביד. הפוטושופ פתוח. והטלפונים? נו, זו לא אשמתי שאין פה קליטה.
 מתנה קטנה, ממני אליכם, למאיירים, מעצבים, חובבי אופנה ודומיהם: ב פליקר הזה ניתן למצוא תמונות נהדרות כמו זאת למעלה, והוא עוסק בתמונות אופנה וגלאמור מתחילת המאה הקודמת עד שנות ה-50. מומלץ בחום. | |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
