קצצתי פטרוזיליה דק דק ופיזרתי מעל הכל, למען הריח והטעם, וכי זה נראה לי הכי נכון לאותו הרגע. מה שנאמר, מעט לימון מוסיף המון. ליקקתי את עצמי, כמו חתול, וזה היה רטוב ומסריח אז ויתרתי. וברגע זה ממש אני מחכה ומשועמם. מחכה למה? כנראה שלישועה כלשהי. אוזניי עיפות, עייפו אותן הדיבורים והרעש, המוזיקה גם היא כואבת, דיי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
