כשאתה נוגע והידיים שלך עליי; הנשימה נעתקת החמימות עוטפת,

פעם באיזה עשור יוצא לנו לדבר בטלפון.

לרוב לרוב לרוב זה בוואטסאפ.

אני תמיד בסופו של דבר נזכרת למה.

"בא לי לנשק אותך

כמו בשיר

'ולנשק אותך בפה
נשיקה גדולה ומתוקה
לתת לך בוסה רטובה
ולנשוך לך ת'שפתיים
עד שנפול מהרגליים' "

"חח גם לי"

"קשה לך להגיד את זה הא?"

"מה?"

"קשה לך אשכרה להגיד דברים כאלה, תמיד זה רק 'גם אני' כזה

יותר קל לכתוב מאשר להגיד הא?"

אוףףףףףףףף איזה לישון מוקדם ואיזה בטיח. קמה עוד פחות מ5 שעות.

כל הקטע שלנו, הפעם, שונה.

שוב - אני לא יודעת איך להסביר את זה..

לא יודעת על מה להניח את האצבע ולהגיד במה זה שונה..

כמו אז שנפגשתי עם דייני וסיפרתי לה לא ידעתי מה להגיד בידיוק.

אבל היא אמרה שהיא מרגישה שזה שונה הפעם;

שהיא מרגישה בדיבור שלי, באיך שאני מדברת עלייך.

אני חושבת שהיום הולדת שלך,

אז, ששלחתי לך את ההודעה וחזרנו לדבר..

היומולדת הגיע בתקופה מאוד שברירית בשבילי.

כל החברות מסביב עם בן זוג, לחץ מהעבודה, לחץ מהפסיכומטרי

איזה שהוא רצון לשחרור שכזה - אלייך.

למין מקום מפלט כזה.

כן, לדעתי אנחנו זה מקום המפלט שלי.

מקום מוכר וידוע..

יוצא לנו לדבר הרבה. לפחות הרבה יותר ממקודם.

באופן כללי בלי קשר לכלום..

זה היה לי מוזר כשנפגשנו פעם קודמת וגם אתמול,

ישבנו ודיברנו על קפה..

ראינו איזה חצי שעה מסרט ואתמול ראינו פרק שלם של רמזור 

(מרגיש לי כמו איזה הישג~)

אתמול יצא לנו לדבר ממש.

שתינו קפה ודיברנו על סתם, ראינו פרק של רמזור, שטויות למיניהן

ואז דיברנו.

הגענו למלא נושאים שמאוד הדחקתי במשך שנים מלדבר עליהם;

[בעיקר איתך]

כמו בעיית האמון שלי באנשים, הקנאה העצומה באופן כללי והחנון הדביל.

שלפעמים מרגיש לי ששבר לי את הלב, אבל.. לא.. לא באמת.. נראלי..

דיברת איתי מלא על האקסיות שלך. [אחרי זה בא נושא הקנאה שלי]

היה נושא אחד מאוד כואב וקשה שפתאום מצאתי את עצמי מסבירה לך

מסבירה לך איך יכולה לקרות איזה שהיא סיטואציה שאני מבינה

שלך נשבר הלב ממנה, כיאלו איכשהוא יצא שצידדתי בצד השני

ואיכשהוא התחלת כזה לדמוע, לא לבכות, לדמוע

והרגשתי פשוט רע.. זה היה נוראי..

הרגשתי שאני לא יכולה לראות אותך במצב כזה.

אבל בסוף דברים הסתדרו

התארגנתי והלכתי, הרגשתי ממש סבבה בלי צורך לשתות קפה..

יש שקט כזה מופתי ברחוב שלך.

כיאלו, תמיד השעה איזה 3 בלילה, אבל יש פשוט שקט כזה עצום.

נכנסתי לאוטו, לא הדלקתי אותו ולא כלום, פשוט ישבתי שם בשקט כמה דקות

ובכיתי

היה לי קצת קשה, באיזה שהוא שלב גם הייתה מין שיחת "יחסנו לאן" כזה

וזה בגלל שרמזת כמה פעמים;

מהחברים שלך שכל הזמן שואלים והפסיכולוגית [בגלל התואר] שגם שאלה..

וזה מעצבן. אף פעם אין תשובה. איכשהוא תמיד עולה ה"מה יהיה איתנו"

וזה תמיד נענה ממני או ממך באיזה "לא ידוע" או אנחה כלשהיא.

היה לי קשה, בעיקר היה לי קשה - הצורך הזה להגדיר.

היום במהלך הצהריים ואחה"צ התכתבנו,

אנחנו מרגיש לי כזה קרוב מתמיד..

כל השיתופים על דברים חשובים ודברים לא מעניינים בעליל

יש לנו שיחות הרבה יותר עמוקות מפעם

ואיכשהוא, אחרי 3 ומשהו שנים, דווקא עכשיו

אני מתחילה לאט לאט להסיר חומות ולתת לך להתקרב.

ואני לא יודעת מה כל כך מיוחד בהפעם וזה מחרפן אותי.

התכתבנו היום ושאלתי כל מיני שאלות,

דברים שלפעמים תהיתי עליהם ו... לא יודעת..

לא הרגיש לי בנוח? לא היה לי ביטחון?

לא יודעת למה לא שאלתי, אבל החלטתי היום פשוט לשאול

לקחת קצת מה"ישירות" שלך..

ואז רשמת חזרה "עכשיו תורי לשאול קצת?"

ועניתי "בכיף, אמרתי לך גם אתמול, אני אשתדל ממש לענות"

ענית מיד "יופי" ואחרי כמה דקות "את באמת לא מפתחת/פיתחת שוב רגשות אליי?"

ראיתי מיד את ה'שוב' הזה שהציק בעין אז כתבתי מיד

"שוב?"

ותיקנת ל"שום" למרות שזאת לדעתי חרטה, עם כל הכבוד,

האותיות האלה [ם,ב] ממש ממש לא קרובות במקלדת!

קראתי את המשפט הזה כמה פעמים ו... התחלתי קצת לפקפק בעצמי.

"כיף לי איתך.

לפעמים אני באמת מנסה לחשוב עם עצמי,

אולי יש לי תפיסה כלשהיא לא נכונה או מוטעת

הרי כיף לי להיות איתך, לא כל כך אכפת לי מאנשים או דברים אחרים,

אני קנאית אלייך בטירוף ואני הרבה דברים כלפייך ש...מזכירים.

אבל כמו שאמרתי לך, אני מבחינתי, במחשבה, הרגשתי ויודעת מה זה התאהבות

וזה לא מה שאני מרגישה כאן"

יילדעתי המילה "להתאהב" או להרגיש דברים זו מילה גדולה ומפחידה בשבילך

בייחוד שאת כל הזמן מנסה לשכנע את עצמך שאהבה זה מחוץ לתחום

ואולי עדיף לא לחפש הגדרות מדויקות"

"אני כיאלו בעיקר מנסה להבין מה הכיוון שלך

כיאלו.. מה.. הכוונה שלך היא שאני מאוהבת בך באופן לא מודע?"

"ממש לא

את לא מאוהבת בי לדעתי

אבל כן לדעתי יש לך רגשות אליי

שאת לפעמים מנסה לכבות"

"ברור שיש לי רגשות כלפייך

לא הייתי ממשיכה או עושה מלכתחילה את הדבר הזה איתך ספציפית אם לא היו לי

ולכבות? איך בידיוק אפשר לכבות רגשות?"

השיחה התגלגלה והתגלגלה..

מאיזה רגשות... ואיזה תחושות... ומה אני חושבת כשאנחנו יחד והרבה דיבורים.

אני נוסעת עוד שבוע בידיוק לארה"ב.

לשבועיים.

זה יהיה מוזר לחלוטין לדעתי.

שבועיים של ניתוק מהעבודה, ניתוק מהחברות,

קרבה מטורפת להורים ואחותי,

לטייל להנות ולא לחשוב על כלום. זה הזוי.

גם זה חו"ל והכל ואי אפשר להיות דבוקים לוואסאפ~

אז זה מוזר לי כבר מעכשיו לחשוב... מה יהיה איתנו.

בעיקר מה יהיה איתך בזמן שאני אהיה בטיול

וכולך בשגרה~

שיר פשוט מקסים,

הגרסה של אסף אבידן פשוט ממכרת.

מים מתוקים

אסף אבידן

ליל"ט (:

לא מאמינה ששמעתי את השיר הזה הלילה 4 שעות.

יתרה מזאת, אני לא מאמינה שחזרתי הביתה ואני רצה לנגן אותו שוב.

הוא לא כזה מיוחד או משהו..

הוא בצרפתית ואני בכלל לא מבינה את המילים...

אבל יש בו משהו...

מעורר תשוקה מטורף.

ליל"ט.