כחלק ממאמציי להשתלב בסצינת האימו החלטתי לנסוע לסנטר בת"א ולשאול אימואים איך הופכים להיות אימו.
הצטיידתי בעט שחור ומחברת שחורה שהדפים שלה היו לבנים אז צבעתי את כל הדפים עם לורד שחור. אבל! לא שכחתי להדביק לב ורוד על הכריכה! אני כ"כ טוב בזה. שיואו. אח"כ הבנתי שלא רואים עט שחור על דף שחור. כל יום לומדים משהו, בחיי. ז"א במותי.
באוטובוס ניסיתי להקשיב למוזיקת אימו, אבל הערסים ליד שמו בפלאפון מוזיקה וזה הפריע. הייתי כל כך עצבני וקשוח! רציתי לעשות הד-גאנגינגדיג כי זה מאד אפל, וזה גם נותן לך מראה מאיים. אבל שמעתי שאימואים לא פועלים ככה, אז רק שאלתי מה זו המוזיקה הזו והם אמרו "דיכאון, יאמכוער".
באותו רגע נכנסתי למשבר הפריקיות השני שלי (הראשון היה כשלא ידעתי אם מותר לפריקים לאהוב טלטביז. כמעט שקלתי לפרוש! אבל בסוף ניגמלתי. אני אעשה הכל בשביל להיות פריק! אני אפילו אקריב את עצמי בטקס שטני שבו מחליפים לפרבי את הבטריות ומאתחלים אותו, ואז הוא נולד מחדש. ושמים ברקע שירים אפלים כמו i dont like your girlfriend של אבריל לאבין. בררר, זה עושה לי צמרמורות. שיר כ"כ קשה! אתם אף פעם לא תבינו אותו! רק אני מבין אותו! רק אני מבין את אבריל המתוסבכת הזו! אנחנו מבינים אחד את השניה, אני והיא!)
ערסים שומעים דיכאון?!
אבל זה לא הגיוני!
החוורתי כולי, אני חושב. פשוט שמתי מייקאפ, אז אני לא יודע.
ידעתי שאני חייב לדבר עם מישהו ומהר.
ירדתי בתחנה וחיפשתי פריקים אימואים שיעזרו לי בשעות המצוקה הקשות שלי.
בסוף ראיתי אימו אחד, אבל הוא היה בקומה מתחת, אז התחלתי לרוץ, אבל הניטים שהצמדתי עם דבק מגע (שחור!) למכנס נתקעו במעקה. אני החלקתי, והמכנסיים לא. נתקעתי במישהו, ושמחתי (שמחה קשוחה-בלי חיוך) שמישהו רך בלם אותי, אבל כשהסתכלתי למעלה וראיתי את הפרצוף של מיכלית הדלק הזו מסתכלת עליי בחיוך מלא זימה, החלטתי שזה הזמן ללכת. זה בכלל לא היה קשוח. בדיוק שמתי את הבוקסר הלא קשוחים שלי, של הפאוור פאף. וזה אפילו לא עשה לי סימנים כחולים!!! כ"כ לא קשוח.
שמתי מהר את המכנסיים ורצתי לאימו.
אחרי ששאלתי אותו איך הופכים להיות אימו הוא רק הסתכל עלי, אח"כ הוא אמר
-"הי, אתה לא פריק שחור מפחיד מישראבלוג?"
-"כן! אחוקי, אתה לא מבין. אני בבלבלות אטומיות חושילינג בלאקר עם זקן תיש"
-"מה?"
-"ערסים שומעים דיכאון?"
ואז הוא הסביר לי שזה בעצם מזרחית! אבל זה עדיין מוזר שהם בדכאון. הם מה זה לא מגניבים אפלים ומקושחים.
מסתורי העולם. זה פשוט מדהים מה אפשר לגלות. אתם לא תבינו, כי אתם עדיין קטנים, אבל יש כ"כ הרבה מה לגלות! כ"כ הרבה דברים מגניבים שלא ידעתם! כמו שפוזרים זה בעצם פרחות שעברו שינוי מין כדי להיות ערסים!! עזבו. אתם בחיים לא תבינו את התחושה. אני מפוכח! אני בוגר! אני כבר ראיתי עולם! אני מכיר את החיים!!
בכל אופן, הוא הסביר לי שאם אני רוצה להיות אימו אני צריך לעשות פוני.
בהתחלה השתגעתי כי לא מצאתי בשום מקום בדפי זהב חוות של סוסי פוני, אבל אם חשבתי שזה היה החלק הקשה, נסו אתם לתפוס פוני מאחורה. זה היה בלתי אפשרי! התקשרתי לאימו ואמרתי לו שאני לא יודע איך עושים פוני, אז הוא אמר לי "מה אתה טיפש? לוקחים מספריים וגוזרים!!"
לא היו לי מספריים אבל למצוא משהו לחתוך איתו כבר לא הייתה בעיה. יש לי את סרגל האופל שלי כאילוו!!! אני תמיד חותך את עצמי איתו... ואני שוקל לעבור בקרוב לאחד ממתכת גם (למרות שגם חשבתי כבר קודם, אבל לא הייתי עדיין מוכן למעבר דרמטי כזה).
אז חתכתי את הסוס עם הסרגל כשאני מוסיף אפקטים קוליים עם הקול שלי "וווישששש" כדי שיהיה קשוח כזה. וכדי שזה יראה טוב גם הוספתי אפקטים חזותיים - צבע מאכל אדום.
זהו. עשיתי פוני! עכשיו אני אימו אמיתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
