העיצוב בשלבי בנייה :]

שלום לכם.

אז כמו שאתם רואים מזמן לא עידכנתי תבלוג וזה משתי סיבות עיקריות .. אחת לא היה לי על מה לספר כי אני מרגיש שאני כבר לא רוצה לספר לכם על חיי "האהבה" ה"סוערים" שלי. והשנייה היא שהיה לי טיול שנתי!~!~!~!~!~!~!

 

אז נתחיל בסיפור של הטיול המעניין המדהים והשובב שעשיתי שבסופו לדעתי הגעתי למסקנה לאיזו מסקנה שתשנה את היחס שלי לאנשים שנמצאים מסביבי ובכלל בהתנהגות הכללית שלי.

 

אז ככה ביום הראשון אני קם ב-5 בבוקר לריח האוויר הצח של הלילה ששמלא את חדרי בקור נעים, אני מתעורר מיד ובמוחי מחשב אחת, להתארגן לטיול. למזלי כל התיקים כבר היו מסודרים לאורך הקיר בסלון כך שכל מה שהיה עלי לעשות זה להקדיש מספר דקות לעצמי על מנת שאוכל להתארגן לקראת הטיול. כעבור כחצי שעה אני כבר לבוש מצוחצח ומוכן לתזוזה, אני לוקח את שני התיקים שלי ויוצא החוצה.

אני בא לבצפר (שבו הייתי צריך להיות בשעה 6 ולכן קמתי כל כך מוקדם) ומתחיל להתערבב עם החברה.. לשמחתי הרבה גיליתי שיוצאים פחות אנשים ממה שחשבתי שיצאו וזה כמובן טוב, במהרה עלינו על האוטובוסים והתחלנו לנסוע.

לאחר נסיעה של כ-4 שעות הנה אנחנו מגיעים למסלול (המסלול לא היה מתוכנן כי שינו לנו אותו בגלל סקנה לשטיפונות באיזור) התחלנו ללכת המסלול היה עם קצת ירידות ועליות אבל המסלול פחות חשוב כי הכיף האמיתי היה אחרי המסלולים...

אחרי שסיימנו את המסלול הלכנו למקום הלינה שלנו.. שזה אוהל בדואי גדול לכל השיכבה, אני בגלל שלא רציתי לישון עם השיכבה (כי אני יודע שאני לא אשן שם כי הם צועקים ועושים כל מיני שטויות) לקחתי אוהל פרטי קטן ושבור שלקחתי מחבר שלי אחרי שהתארגנו הלכנו לאכול (לאלו שתוהים האם התקלחתי .. אז לא) אחרי האוכל התנחלנו אצל שושנה וקטיה הצלחנו להיכנס 11 אנשים בתוך אוהל של 4 ולמרות הצפיפות היה לי דיי נוח :) בזמן שאנחנו התנחלנו אצל קסיושה (שושנה) היה איזה דיסקו עם איזה DJ BOBO ולאף אחד לא היה כוח ללכת לרקוד אז לא הלכנו..עם הזמן כבר הגיע הזמן לישון..(אנחנו הרי ילדים חכמים שיודעים שאנחנו צריכים שינת לילה כדי שנוכל לעבור את המסלולים) כולם התפזרו ואני כפי שסוכם מראש נשארתי עם קסיושה וקטיה לישון אצליהם באוהל ... עכשיו בגדול אצלינו בבצפר משום מה הם לא מרשים שיהיו בנים ובנות באוהל.. אז כשהם באו לבדוק מי יושן באוהל הבנות עשו הצלחיו איכשהו להסתיר אותי והמורה פשוט עברה והמשיכה לבדוק את שאר האוהלים.. בהתחלה סתם שכבנו ודיברנו אבל אחרי איזה רבע שעה זה נמאס והחלטנו ללכת לישון. השעה כבר 00:45 פחות או יותר. אני היייתי שם באוהל משתי סיבות עיקריות הראשונה לחמם את הבנות הנחמדות והמדהימות שנתנו לי לישון אצליהם באוהל.. והשניה זה להיות הכרית שלהם.. אני לא התלוננתי כי אחרי הכל לא כל יום אתה יכול להיות בתוך אוהל עם שתי בחורות יפות וחכמות. אני לא יודע למה זה קרה אבל כל הלילה לא ישנתי אני פשוט שכבתי שמה כמו כרית כאשר מצד אחד קסיושה ומצד אחד קטיה והסתכלתי איך הם ישנות (הם היו כמו מלאכיות קטנות).. לא הצלחתי להירדם אני לא יודע למה... לבסוף בערך ב-4 בבוקר (כל הזמן הזה הייתי ער!!) הרגשתי צורך עז ללכת להשתחרר אז ניסיתי כמה שיותר בשקט לצאת אבל אתם יודעים זה לא כל כך כשיש עליך אנשים שיושנים ואת לא רוצה להעיר אותם.. אבל מה לעשות הערתי אותם.. הלכתי להשתחרר וחזרתי ... מאז לא ישנו

 

והנה הגיע לו היום השני.. אחרי שהבנות "התלוננו" על זה שהערתי אותם מוקדם כל כך מוקדם בבוקר הלכנו לאכול ארוחת בוקר (שלא הייתה מי יודע מה טובה).. ואז התחלנו את המסלול.. בזמן המסלול שמוליק (המורה והמדריך) הציב אותי באיזו צומת ואמר לי להראות לכולם ללכת במסלול האדום (למרות שלדעתי זה היה מיותר) אז מה עשיתי התיישבתי על הסלע והתחלתי לחכות .. ישבתי באותו מקום איזה חצי שעה עד שהאחרונים הגיעו זה היה כזה מציק ומטומטם וזהו כך נגמר המסלול של היום השני..חזרנו בחזרה למקום הלינה .. באותו ערב היינו צריכים ללכת לבריכה שהייתה באיזור.. לי אישית לא היה כוח אז לא הלכתי ובמקום זה ניצלתי את ההזדמנות להתקלח כמו שצריך בלי כל השיכבה המציקה.. (יצא לי שאני מתקלח לבד שם.. איזה כיף לי!!) אחרי זה התנחלנו אצל קסיושה עוד פעם (כם היא לא הלכה לבריכה) ושוב סתם בליבלנו אחד לשני את המוח.. עם הזמן קסיושה רצתה לישון אז היא סילקה את כולם מהאוהל והלכה לישון עם קטיה (בלעדי).. אני הלכתי לראות את הסרט "מחלק 13" שהיה משעמם בטירוף מה שעזר לי להירדם באותו לילה.. הסתכלתי חצי סרט וישר הלכתי לאוהל שלי נכנסתי לתוך שק שינה ונרדתי מיד...

 

התעוררתי בבוקר ליום השלישי.. סידרתי את כל התיקים שלי, אכלתי ארוחת בוקר ויצאנו למסלול.. המסלול עצמו היה "אקסטרימי" היו הרבה טיפוסים וירידות "קשות" לרוב הבנות בשיכבה מה שעכב מסלול שהייתי עובר לבד אולי בחצי שעה למסלול של 5 שעות.. מה שאהבתי במסלול הזה זה שבסוף עשינו סנפלינג וזה היה כיף (למרות שקסיושה אמרה שהיא ציפתה ליותר ממני)!.. אחרי זה הלכנו לים המלח ואז הביתה.. והנה אני בבית רושם לכם פוסט..

 

עכשיו למי ששם לב הכותרת הייתה "סתם טיול או משהו יותר מזה?".. אני יודע שמה שרשמתי למעלה נראה מאוד יבש ולא מעניין אבל משום מה אני חושב שאני לא רוצה לספר יותר.. בדוגרי קרה הרבה יותר.. אני חושב שעברתי שינוי קטן .. אני לא יודע עם לטובה או לרעה.. אני רק מקווה שאני עושה את הדבר הנכון...

 

ועוד דבר קטן.. אני שוקל לסגור את הבלוג.. אני הגעתי להחלטה שאני לא מעוניין בשלב הזה לשתף אתכם בכל הסיפורים הפרטים ה"מעניינים" שלי יש דברים שאני רוצה להשאיר לעצמי... ולמי כבר איכפת איך עובר עליי היום וכמה קיבלתי בהיסטוריה...

 

טוב אז עד כאן להיום ונחכה לפוסט הבא...