בקרוב נתגייס. נהיה באותו תפקיד באותו מקום ונפגש בכל יום. אם המזל ישחק לנו אפילו נעבוד באותה עבודה אחרי הצבא.
לא עוד הרבה זמן כל אחת מאיתנו תתחתן ונקנה דירות צמודות בבניין מסוים...
נגדל את הילדים שלנו ביחד והם יהיו חברים טובים מלידה ועד הסוף... כמונו...
כי אנחנו זכינו להיות סוג של שכנות רק לאחרונה. ולהם יהיה יותר כיף מהתחלה.
כי על חברות כזאת לא מוותרים. לא על חברות טובה וארוכה מכיתה א'...
אבל את שינית את התוכנית.
אני ושאר החברות כבר לא נחשבות בעינייך, אה?
לא מעניינות אותך ולא מזיזות לך.
לזבל שלך בבית את מתייחסת יותר יפה ויותר בכבוד.
חשבתי שעברנו את השלב שמנסים להיות מישהו אחר כדי "להחשב" בעיני אנשים שלא באמת החברים שלך...
סבבה, יש לך עוד חברות טובות, אני מבינה את זה.
יש לך עוד חברות שהפכו לחברות טובות...
אבל את כבר הגעת למצב שאת נדחפת ונדבקת לאנשים שלא קשורים אלייך, מנסה להיות כמוהם.
ואנחנו, החברות שלך, לא מעניינות אותך ב כ ל ל .
אני די שונאת אותך כרגע.
ובכלל, שמתי לב והבנתי שכל האנשים צבועים. כולל את .
חוץ מאחת.
אולי אני לא מכירה אותה כל כך הרבה שנים כמו שאני מכירה אותך.
סך הכל 5 שנים כחברות טובות...
אבל היא אמיתית.
ולה באמת אכפת ממני...
והנה אנחנו כולנו עומדות לפני גיוס.
השלב בו במקרים רבים מדי נפרדות הדרכים והקשר הופך להיות רופף מאוד.
פחדתי מזה הרבה זמן.
אני כבר לא מאמינה שאיתה זה יקרה... לא ברמה כזאת. אבל
כנראה שאיתך זה באמת יהיה ככה.
כנראה שאיתך הקשר בכלל יתנתק.
וחבל...
כי לא ככה תיכננו אז, כשהיינו בנות 6...
חבל.