השלוש שנים הבאות ברמת העיקרון מסודרות לי.......

אני הולכת לעשות שנת שרות בגרעין אמנויות ואחר כך להתגייס עם הקומונה שלי לנחל..

אני כבר יודעת מי האנשים אולי לא לעומק אבל בנתיים הם לא ניראים לי מזיקים בכלל, אפילו ממש נחמדים...

הולכת להיות שנה מעולה שנה הבאה...

אני כבר מחכה בקוצר רוח לצאת מהבית...אני מרגישה כאן חנוקה...וזה לא בגלל שלא נותנים לי לעשות מה שאני רוצה...

לא נותנים לי לנשום זה בטוח...

הינה כבר ברגע זה ממש...היא פשוט לא יוצאת לי מהוריד....וזה היום הראשון שאני רואה אותה מתחילת השבוע..

השבוע עבר עד עכשיו דווקא נחמד מהצד הזה........

זה יהיה כל כך כייף לישתחרר מהכבלים האלו ..אני כל כך מוכנה!

החצי שנה האחרונה....

אחרי זה יהיה לי בית- קומונה...אחרי זה צבא..אחרי זה שוב חצי שנה קומונה..

ואז אני כבר מחוץ לבית...אני כבר מרגישה את משב החופש מלטף לי את הפנים....

ולא אני לא ילדה מפונקת....אולי ביחס לאנשים אחרים

אבל כסף לא קונה צורך ריגשי וגם אותו  אין לי מי יודע מה....

חוץ מזה הדבר שגורם להרגיש הכי טוב ותמיד מציל אותי אז בפוסט כזה צריכים לתת לו כבוד.....אדון מאמי כמובן כמה שזה כאילו בנאלי אבל זה ממש לא...

גם מאיושקה קצת עושה לי את זה בזמן האחרון... 

טוב אז בנימה אופטימית זו...

הייתי .....snowite