One’’s life
מקום איחסון לחיים שלי.... |
| 11/2005
(הכנס כותרת שנונה ומתאימה לפוסט כאן).
מצטער שאין כותרת מתאימה מצידי אבל אין לי ראש לחשוב על משהו קצר ומתאים...
יוום שישי בבוקר - מתעורר לי בעצלות מרובה ומסתתר מתחת לשמיכת פוך מהקור שמחוצה לו... כך עוברות כמה דקות של מרדף אחר החלום האבוד של אותו יום או ניסיון ליצור אחד חדש... בחוץ שקט.
עברו עוד כמה יחידות זמן... נראה שאני לפחות 20 באובדן התת-מודע שלי... אבל לא בא מישהו לנסות להעיר אותי... מוזר.
אני קם בחוסר חשק גדול, הולך להדליק את הדוד ורץ חזרה לחדר סוגר את הדלת ומביא את הפלאפון ליד המיטה, בודק את השעה - 10 דקות לשבע.
"O_O....." מה אני מתעורר לבד בשש וחצי בבוקר?!
טוב לא נורא... חוזר למיטה ומנסה לתפוס עוד זמן של שינה... נזכר שיש לי תור בשמונה וחצי לרופא עיניים ככה שאני לא תריך ללכת לשעת אפס היום - יאי לי.
שולח הודעה ליערה שתודיע שאני כנראה אאחר, וחוזר לישון.
בשבע וחצי בערך אמא שלי הציקה לי ושלחה אותי לסופר לקנות כמה דברים.... אז הלכתי חזרתי... וכבר היה מאוחר מדי לחזור לישון אז אירגנתי דברים לביצפר ואת עצמי...
בסופו של דבר נשלחתי לרופא לבד... (לא הכי אוהב ללכת לבד למקומות.... לא בגלל פחד אלה סתם לא בא לי לדבר עם אנשים...)
בכל מקרה הגעתי, עשה לי בדיקה שם טיפות עיניים להרחבת האישונים ושוב עשה בדיקה והלכתי לאופטומטריסט לעשיית זוג נוסף של משקפיים...
אבל כנראה שבגלל האישונים המורחבים לא יכל לעשות בדיקה של המספר... אז הלכתי לביצפר כבר...
שיעור ספורט... הראיתי למורה אישור וכמה זמן אחרי זה אני וכמה חברים הלכנו למישהו... בילינו את המשך השעה שם וחזרנו לביצפר לעוד שעה בינה ושעה תנ"ך...
בבינה היה בוחן... שבוא כמעט ועשיתי מהפכה כיתתית בזה שרבתי עם המורה....
לידע כללי... בינה זה קיצור של בינה מלאכותית, שזה מקצוע מחשבים... לומדים השפת תיכנות בשם פרולוג... ואני כנראה הכי מצליח בכיתה בנושא הזה...
וכבר שנה שניה... וכל שנה שעברה הרשמתי את הכיתה בזה שאני מעיר למורה ונראה שאני מבין טיפה יותר ממנה....
אז כשרבתי עם המורה הפעם כל הכיתה תמכה בי.... יאי לי... בכל מקרה.. המורה מפגרת והיא מקרה אבוד.... לביצפר אין מספיק מורות שיודעות את החומר הזה... או לפחות שיודעות את החומר ויודעות ללמד אותו...
ובתנ"ך לא ממש הקשבתי אז לא יודע מה הלך בזה...
אחרי הביצפר הלכתי חזרה לאופטומטריסט... אחרי שהאישונים שלי סוף סוף חזרו לגודל יחסית נורמלי.... אז הוא בדק מספר ויכין לי משקפיים ליום שני.
אחריו הלכתי לספר (היה לי שיער טיפה מוגזם באורכו) אז יש לי עכשיו תספורת קצרה...
וכעט כבר נהיה אחד וחצי בצהריים... אימון קרטה בשתיים וחצי...
אז הגעתי הבייתה החלפתי בגדים ומשכתי טיפה את הזמן ובשתיים הסיעו אותי למכון.
היה סגור עדיין... לא נורא... חיכיתי עם כולם בחוץ.
אחרי כמה זמן הגיע אחד החגורות השחורות ופתח את המכון... כולם התארגנו והתחלנו חימום...
האימון עצמו היה סבבה.... כל האימון - שעה שלמה של קרבות... אפילו יצא לי לעשות קרב נגד אחד הטובים במכון מול כולם... קרע אותי במהירות כמובן.. אבל הצלחתי להכניס כמה נקודות.... ובסוף עשו דימוי תיקו בתחרות... קרב על נקודה אחת.... שנינו לקחנו טיפה מרחק וזמן... וביחד נכנסנו אחד בשני.... הוא עם אגרוף לראש שלי, ואני עם "אורקן" (מעין שליחה של היד מהצד... כמו אגרוף) לראש שלו... הסנסאי צעק "YA-MY" (עצירה של הקרב) ונתן לי את הקרב - המכה שלי הייתה ראשונה.
דיי שימח אותי.
אחרי הצהריים התחיל להיות קר למדי והיה נראה שזה יהיה עוד יום שישי שאני לא אעשה בו כלום...
אבל באיזה 9 בערך קיבלתי הודעה מאופיר שהוא מזמין כמה אנשים אליו... אז כמובן שבאתי...
היה בילוי סבבה ביותר, הרכב מצומצם אבל היה כייף.
חזרתי ב4 הבייתה...
קמתי בשבת בשעה 1 בצהריים כבר... ורוב היום דיי משכתי את הזמן... לא היה לי ראש ללמוד למבחן שבראשון... אבל למדתי בחוסר רצון רב וכול שיחת מסנג'ר הסיחה את דעתי בקלות רבה מהעיקר...
אז זה מה שיש לי בערך לספר.... ועכשיו אני צריך לזוז לישון.... אז לילה טוב לכם אישים, ועד העידכון הבא ^_^
| |
| כינוי:
Sarthobi
גיל: 36
MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
