| 1/2006
 סיפור/קטע נוסף שכתבתי
אין לי הרבה לעדכן, אז את הפוסט הזה אני מקדיש לסיפור נוסף שרשמתי,
ואת הסיפור אני מקדיש לילדה/נערה/בחורה שאני אוהב, דנה. :)
כל הקטע נכתב בהשראה מלאה שלה.
~קרני השמש~
קרני השמש הצהובה חודרות אט אט אל תוך חדר קטן.
התריסים היו מוגפים מאט, כך שעוצמתה המרבית של השמש נחסם, אך עדיין נחתו קרני האור על פני הנער שישן שם.
הוא ישן על צידו ונערה ישנה לידו, גם כן על הצד. היא ישנה כאשר יד אחת של הנער מתחתיה והשנייה השלימה לחיבוק וכשגבה מופנה אליו.
כעבור כמה שניות החל לחזור הכרת הנער אליו לאחר ליל שינה וחלומות. הוא התעורר ולא הופתע מהנערה שישנה לצידו. הוא רק קירב את עצמו אליה וחיזק מעט את החיבוק.
החדר היה מוצף בריח המתקתק שמקורו ממנה. הנער לקח נשימות עמוקות מריח אותה, ממלא את ראותיו באוויר המוקסם, מרשה לעצמו להיסחף עם האוויר, הריח... מרשה לעצמו להיסחף איתה.
ענייו היו עצומות בעודו מרחף בדמיונו.
לבסוף פקח אותן וקירב את ראשו אליה, מניח את שפתיו על כתפה לנשיקה קלה ואז מתחכך עם פניו בכתף.
החום והריח היו כה משכרים, עורה היה רך ומזמין ושוב עניי הנער נעצמו והוא נסחף באושר שעטף אותו ובקרבתו אל אהובתו.
שוב הנער פקח את ענייו, האושר לא הפסיק לפקוד אותו. הרגע היה כל כך מושלם.
אור הזריחה האיר את החדר בגוון יפיפה של צהוב ואדום בהיר את החדר,הקרירות של הלילה עם החום של השמיכה ושל הנערה לצידו.
הוא עזב את אחיזתו בחיבוק ועם ידו החופשית הסיט הנער את שערה של הנערה, מגלה עוד טיפה מפניה היפות. הוא הנמיך את ידו והחל להעביר אותה על כתף של הנערה, מלטף אותה עם קצות אצבעותיו. לאחר כמה שניות העביר את ידו לאורך החלק העליון של זרועה החשופה, מעביר את ידו מטה באיטיות ומחזיר אותה חזרה מעלה באותה המהירות.
לפתע החלה הנערה לזוז ולהסתובב, שתי ידיו של הנער כעט היו חופשיות, והנערה עצרה כשהיא שוכבת עדיין לצידו של הנער עם פניה מעלה, אך היא לא התעוררה. השערות שוב נפלו על פניה והסתירו חלק ממנו.
וכמו קודם, הנער הסיט את שערותיה אל מאחורי האוזן שלה, וליטף את לחיה.
"היא כל כך יפה ככה..." הוא חשב והסתכל על פניה, שוקע ביופייה.
הוא קרב עם ראשו אל מצחה ונשק לו עם שפתיו ושוב חזר למקומו. חיוך עיטר את פניה לאחר ששפתיו של הנער התרחקו מעורה ראשה זז מעט.
הנער עקב אחרי תנועתה עם ענייו וחיוך נפרס על פניו גם כן.
מספר דקות החלו לחלוף, והנער אבוד היה במוחו. האושר סחף אותו רחוק. הרחק מהמציאות שהייתה מחוץ לשמיכה, המציאות שהייתה מחוץ לאהבתם. הרגעים האלו נמשכו זמן כמעט נצחי עבורו, אבל תמיד היה חסר עוד רגע.
עם הזמן שהחל לחלוף, האור גם כן זז בחדר, וכעט שחלו קרני האור לגעת בשולי פניה היפות של הנערה.
הנער בעודו שקוע ברגע, החל להעביר את ידו בשערה הרך, מגרה עוד עצבים, עוד כלים לחוות את הרגע.
הרגע הקסום שיהיה פשע שהוא ייעצר.
הקרניים כבר הגיעו אל קו ענייה, והנערה החלה להתעורר, לבסוף פקחה ענייה כאשר הייתה מול הנער וחייכה.
"היי..." היא לחשה בקולה המתוק והעבירה את ידה על פניו של הנער.
הוא עצם את ענייו כעט, כאשר ידה ליטפה אותו, והוא חייך.
היא החזירה את ידה למקום לאחר מכן, אך הנער עוד עצם את ענייו, מושך את רגשותיו עוד מעט, מתענג על החום והמגע שהשאירה על פניו.
"היי.." הוא לחש לה חזרה לאחר מכן, כאשר פקח את ענייו, בליווי חיוכו המתוק.
השניים בהו אחד בשנייה דקות נוספות, היא שכובה על המיטה לגמרי עם פניה מעלה, והוא טיפה מרומם מהמיטה כשהוא נוטה לכיוונה ורוכן מעט מעליה.
לפתע החלו ענייו להתערפל ולהתמלאות בדמעות. היא ראתה זאת, כיצד ענייו לפתע נצצו יותר מהרגיל, באדמומיות הקלה בצידיי ענייו.
וכאשר מצמץ, גלשו מענייו הדמעות, לאורך פניו ולבסוף נפלו.
הדמעות נפלו ועצרו על פניה, אך היא לא ניגבה אותם, היא רק הסתכלה עמוק לתוך עיניי הנער, אל תוך נשמתו והעבירה את ידה בשערו.
"למה אתה בוכה?" היא שאלה בקולה המלאכי.
"את כל כך יפה... אני כל כך אוהב אותך..." הוא לחש בקול מעט חנוק וזוג דמעות נוסף, זלגו מענייו.
הנערה חייכה ולא אמרה דבר, היא רק נעלה את מבטה אל תוך עניי הנער, מרגיע אותו בלי מילים.
היא הרימה את ראשה לכיוונו, לאט, יד אחת שלה מאחורי ראשו.
שפתיה מחפשות את דרכן אל שפתיו, ושפתיו מחכות, כמוהו לשפתיה.
השפתיים נפגשו, ענייה נעצמו יחד אם שלו, ידו החופשייה עברה מהר אל מאחוריי גבה אוחזים בה, וידיה עברו מאחוריו, ידה האחת היא העבירה בשערו, והשנייה על גבו.
שפתיהם לא נפרדו, הנשיקה העדינה הזו נמשכה ונמשכה, ידיה נעו על גבו בליטופים משכרים, אך לא כמו שפתיה.
לאחר עוד מספר שניות הנער זז מעט והעביר את השניים למצב שכיבה זה מול זו כאשר הנשיקה עוד מתמשכת.
הוא העביר את ידיו מאחוריה וחיבק אותה, והיא חיבקה אותו בחזרה, לא נותנים למציאות להגיע אליהם, הם ריחפו כעט ודבר לא נגע בהם. הדבר היחידי שהיה ביניהם כעט היה אהבתם.
הנשיקה החלה להסתיים ושפתיהם החלו להינתק, אך לא היו רחוקים.
מצחו נשק למצחה, ושניהם פקחו, לאט, את ענייהם. השניים מחייכים, חבוקים ומרוצים.
| |
| כינוי:
Sarthobi
גיל: 36
MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
