את לא תצאי מהראש שלי אה?
אני ממש ממש לא מבין מה קורה איתי ב3+ חודשים האחרונים
כאילו איך אפשר להמשיך ככה? ממתי אני נתקע על העבר?
לא שלא נתקעתי אי פעם אבל לא בצורה מטורפת כזאת
זה הופך להיות לדבר שגרתי, אובססיבי
כל יום שעובר זה מתגבר ואני עדיין חי באשליה ששום דבר לא קרה מאז, שהכל בסדר.
מתי נגיע לשלווה הנצחית?
מתי כל זה יגמר?
לפעמים אני מעדיף שזה לא יגמר.. אבל חייב.(בגלל זה אני חופר בכל ההיסטוריה שלנו אי פעם)
כמובן שיש עוד הרבה דברים כגון, אבל הם לא משנים לי בשיט.
And this hall is frozen,
And my limbs so numb.
Feel the Frostbite.
And save the help of coming back at all.
And this way I've chosen,
Leaves our hearts so numb.
Powerless.
I'm afraid to love,
These thoughts of you.
Please leave me the scars,
Just leave me the scars.
Still I'm choking on the words,
I should've said,
1,000 times.
And I'm cursing every memory,
And I'm holding on until,
There's nothing left to say.
Every scar,
Every scar still bares your name.
Every scar still bares an angel's face.
An angel's face.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
