צדפים באמצע המדבר, משמעותם דבר אחד בלבד - פעם היה כאן ים. ומלבדם, לא נותר לו זכר. הוא ממש נעלם כליל. כמובן שבעבר הוא היה ברור וניכר, אמת ויציב, אבל במציאות הנוכחית אינו עוד לוקח חלק; עד כדי כך שגם בעיניים עצומות יהיה בלתי אפשרי להעלות בדמיון איזו תמונה של גודל וצבע; או להריח את הריח המיימי המלוח ולחוש את משב הרוח הלחה והדביקה; או לשחזר את צליל הגלים המתלטפים אחד בתוך השני כמו רוחות רפאים.
הדחף הראשון הוא להתעצב ולהתקומם על הפער הבלתי הגיוני בין דבר שהיה כאן באמת, לבין מה שהוא הותיר אחריו בהיעדרו, אם בכלל. אילו היה נעלם ונשכח מהעולם לחלוטין, ניחא - אבל ברוב חוצפתו עוד העז להטמין באדמה זכרונות קטנים ודוקרים לקיימותו.
אך כידוע, החיים כולם נעים על ציר הפכפך שבין זכרון ושכחה. לכן, אם יוקדש רק רגע אחד להעמיק בעניין השאריות הללו, תסתבר ותתבהר האפשרות שהים הצטרף לממלכת השכחה כי לא היה בו עוד צורך ממשי. וכך, מכל מהותו, גדלותו ועוצמתו - בכוונה נותר קמצוץ מזוקק ומזוכך בלבד; זכר קטן שיהווה הפתעה עדינה ונעימה עבור אדם המהלך לו באמצע מדבר שומם; ושאלמלא היעלמותו של הים, לא יכול היה האיש להנות מהתגלות הצדפים לעולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
High release