טוב לא עידכנתי מלא זמן...מלא...
וזה כי גם לא היה לי כוח,וגם התגייסתי לפני חודש.
אז אני הייתי מאלה שמדחיקים עד הרגע האחרון את עצם העובדה שהם מתגייסים,ולכן רק שהגעתי לבסיס עצמו הבנתי איפה אני נמצאת ונשברתי...
אז מה היה? אוהלים,השכמה בשעות לא הגיוניות,שמירות,נשק,ריצות,חדר "אוכל",בקיצור כל מה שנמנעתי ממנו בחיים שלי.
בכיתי הרבה וכאב לי הגוף ורציתי לברוח אבל זה עבר מהר ועוד מעט אני מתחילה קורס של משהו שאני אשכרה אוהבת...אז יהיה טוב אני מניחה.
ועכשיו לנושא אחר,זה משהו שקרה לפני חודשיים ופשוט לא הייתי מסוגלת לכתוב על זה,זה היה הרגע הכי קשה בחיים שלי.
אני אספר בקצרה,בשבילי בעלי חיים זה הכל.ומעבר לזה,הכלבים שלי זה כמו הילדים שלי.אנשים קוראים לי רותם והכלבייה כי כל הכלבים של השכונה היו מסתובבים איתי...
יש לי קשר מיוחד עם כלבים,ועם הכלבים שלי בעיקר.
ב12.8 יום שישי בבוקר,אחד הכלבים שלי נרצח.
כנראה ניסו לגנוב אותו,והוא היה מאוד מאוד תוקפני אז כנראה ניסו להיפטר ממנו אחר כך.מצאתי את הגופה שלו בשדה.
הוא היה מאוד מאוד מיוחד בשבילי ואני פשוט לא מפסיקה לחשוב עליו יום יום וזה עדיין קשה לי,והייתי במצב מאוד רע.

מתגעגעת אלייך...

מקווה שיהיה טוב...