מרגיש לי מאוד חופשי, כמו לישון על מיטה רחבה כל כך שלא מגיעים לקצה.
בלילות החמים האוויר עוטף אותי כמו שמיכה משלו, עם קיפולים וזרמים סודיים בתוכו שרק אני מכירה.
בלילות הקיץ הקרירים נעים לי יותר, והאוויר מלטף לי את הגב בגלים של שינה מתוקה כשאני שוקעת עם הפנים לתוך הכריות והגפיים מתפרשות לארבעת כיווני הרוח.
לפעמים, כשחם נורא בחודשים של סוף הקיץ, אני משליכה את הפיג'מה ממני והלאה למשך הלילה, וכשהחושך עוטף אותי בזרועות סמיכות של חום, אני מרגישה לרגע, עד שאני נרדמת, כאילו חזרתי קצת לרחם אמי, והכל מרגיש טיפה יותר טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אלאנה