נוצר לי גוש קטן וקשה באמצע הבטן, בדיוק במקום שבו מכים אינסטינקטיבית באגרוף. זה גוש שמורכב מהמון כעסים קטנים ומיידיים, כעסים על כל מיני תנועות, אמירות והבעות אצל האדם שהרגיז אותי באותו רגע. ואם משהו לא משחרר לי את הגוש, עד שמשהו לא משחרר לי את הגוש, כל דבר שיעשה האיש המרגיז ברגעים הבאים רק יכעיס אותי יותר, ואבנים קטנות יצטרפו אל הגוש עד שיגדל וימלא לי את כל הבטן, עד שאחוש שנאה של ממש.

לפעמים אני חושבת שהגוש הקטן והקשה של הכעס שלי ממוקם בדיוק שם, כדי שאם המרגיז יחליט גם להכות אותי בעוד דרכים, יהיה מה שיכה אותו חזרה. כי אם אחטוף מכה בבטן באותם רגעים בהם קיים שם הגוש, האגרוף יקבל מכה חזקה יותר ממני, וכל הגוש יתפוצץ בבת אחת לאלפי אבנים קטנות וכואבות. וזו תהיה הנקמה המתוקה שלי על כל הכעסים הקטנים שאנשים גורמים לי.

אבל זה לעולם לא יקרה, כי אף אחד אף פעם לא מכה אותי, ובטח שלא בבטן. ולבסוף כל הגושים הקשים שלי מתמוססים לאבקה ונשטפים החוצה כשהכעסים שלי עוברים.