יש באויר תחושה של לבד תחושה שכולם לאט לאט הולכים ונעלמים ולא משנה אם אני מנסה או לא אני פשוט לא יותר מדיי מענינת אף אחד!
מצטערת אם אני הולכת לפגוע פה במישהו או משהו כזה אבל אין לי מישהו אחר לפנות אליו כרגע חוץ מהבלוג הקטן והריק שלי שבאמת מזמן כבר לא זכה לראות ממני סימנים של עצב! אבל כנראה שהשמחה לא נשארת לנצח!
אז קודם כל משהו שכבר יושב לי הרבה מאוד זמן על הלב....
סוף סוף יש לי שוב משהו שאני אוהבת שמהווה חלק באמת חשוב בחיי בשבילי אפילו אם לחלק מכם זה לא נראה ככה כי אני לא מבלה שם את כל חיי וכל יום פנוי שיש לי...
כהחברים שלי רצו לדבר על מה שקרה להם תמיד הקשבתי אני לא אגיד שתמיד חשבתי שזה מעניין או שתמיד נורא רציתי לשמוע אבל תמיד הקשבתי לפחות השתדלתי וגם שאלתי....
אז למה בעצם עכשיו אני מרגישה שמה שיש לי להגיד פשוט לא מעניין אף אחד???
בבקשה שמישהו יסביר לי למה מי שמקשיב אף אחד לא מקשיב לו.
זה לא תמיד היה ככה פעם ידעתי שתמיד יש לי על מי לסמוך שתמיד אני יכולה לדבר עם מישהו לספר הכל אבל עכשיו גם אם אני אגיד משהו תהיה לי את התחושה שזה לא מעניין את מי שאני מספרת לו שהוא שומע בלי ברירה וגם לא מקשיב רק שומע בחצי אוזן...
עוד מעט אני כבר באמת אחשוב שאני מבריחה ממני אנשים או משהו כזה..
אני לא חושבת שהשתנתי במיוחד לאחרונה אם כן אז תגידו לי במה איך ולמה זה כל כך מפריע לכם!!
אני מקווה באמת מקווה שזה לא ישאר ככה ושיהיה לי שוב מישהו שאפשר לסמוך עליו לדבר איתו ושהוא יקשיב..
ישנם אנשים מסוימים שכרגע אחרי שכתבתי את זה אני מבינה יותר ויותר כמה הם חסרים לי!!!
שיהיה לכולם לילה טוב!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
