על תפוזים ננסיים. כי זה מגניב.

בשום דרך שהיא.

כרגע הבנתי את זה.

בעיות רגילות, שיש לכל ילד בגילי כנראה. אני מתעקשת לחשוב שזה שונה, אבל הרי כולם מתעקשים לחשוב שהם שונים. וזה נורא מתסכל שכדי להיות מיוחדת אני צריכה לעשות את מה שאני יודעת שבסופו של דבר אני לא אעשה.

פעם הייתי טובה בלימודים, עכשיו אני סתם ממוצעת.

אפילו אין לי כישרון מוזיקלי כ"כ מיוחד כמו שחשבתי. בסה"כ יודעת לשיר, או בעצם יודעת לא לזייף - כי אין לי שום ייחודיות בקול, וגם קצת מנגנת. מה פה מיוחד? יש אנשים כל כך הרבה יותר טובים..

אוף. ניפצתי לעצמי את הבועה כרגע.

אני חייבת להפסיק לדבר עם עצמי.