ביציאה רגילה למדי של כל החברים לפאב התפתח שיח סביב הטרדות מיניות. זה הדבר הכי חם כרגע בעקבות פרשת ינון מגל ואי אפשר לברוח מהנושא הזה וגם היה יום המודעות להטרדה מינית או משהו כזה. אני מקווה שתסלחו לי על מידת חוסר העניין שלי בנושא, אני פשוט קצת משועשעת מהעניין שבחברה כל כך מתקדמת עדיין צריך להזכיר לנו שלאנוס ולהטריד זה נו נו נו.

בדרך כלל הגישה שלי לנושא היא קצת שוביניסטית. אולי זה בגלל שיש כל כך הרבה האשמות ונראה שכל הצדדים קצת מקלים ראש במושג הזה של הטרדה מינית או אונס. יותר מדי קל להרוס לבנאדם חיים וקריירה עם האשמה על אונס ולפעמים הבנות קצת מגזימות. מה שאני שוכחת כשאני אומרת את הדברים האלה זה שאפילו קל יותר להרוס לבחורה את החיים.

אז אחד מהחבר'ה שאל אם הסטטיסטיקה היא באמת אחת מתוך אחת. בראש אמרתי לעצמי "פחח...אין מצב." אבל אז התחילו לעלות בזיכרוני כל מיני סיפורים והבנתי שכן, הסטטיסטיקה היא אחת מתוך אחת. מה שהיה מבהיל אפילו יותר מההבנה שנשים באמת לא בטוחות במרחב הציבורי היה ההבנה שהסיפורים האלו הם לא דברים שקראתי או שסיפרו לי, אלו זכרונות.

גיל 9: חברה שהיא גם שכנה ואני חוזרות ברגל מביה"ס ביום שישי. אנחנו עוברות ליד המרכז הקטן שבשכונה שלנו ומאחורי הסופר, איפה שהפחים מלאים בקופסאות קרטון של ירקות עומד גבר עם האיבר שלו ביד וקורא לנו.

גיל 11: אני חניכה בצופים ויוצאת לטיול הראשון שלי. אנחנו ישנים במדבר ובלילה קר מאוד אז אני יוצאת מהאוהל וגוררת את שק השינה שלי לאיזור השינה של המדריכים שישנים מסביב למדורה בלי אוהלים. אחד המדריכים, כנראה בן 16 או 17 שואל אותי אם אני רוצה להיכנס לשק"ש שלו והוא כבר ידאג לעשות משהו שיחמם אותי. אני לא מבינה למה הוא מתכוון אבל אני מרגישה רע עם ההערה הזאת.

גיל 13: אני לומדת בבית ספר שיש בו מגמת מחול ובהפסקות אני וחברה מתאמנות בשפגטים. אני עם ג'ינס ולא מצליחה לרדת עד סוף השפגט. ילד מהשכבה מתכופף מאחורי ומלטף לי את התחת.

גיל 15: כמו כל הילדים בגילי אני נוסעת הרבה לבלות בתל-אביב. אני לובשת שמלה עם כתפיות כי חופש גדול וחם ולידי יושב זקן. הוא מחכך את הזרוע החשופה שלו בזרוע החשופה שלי ואני מתכווצת עוד ועוד לכיוון החלון, יושבת כבר על חצי מושב והוא רק מתרווח עוד ועוד לכיוני וממשיך להתלטף עליי. בשלב הזה אני כבר בטוחה שזה בכוונה ולא טעות של זקן תמים וצועקת עליו. כל האוטובוס מסתכל עליי כאילו אני משוגעת, אבל הוא מפסיק ושאר הנסיעה עוברת בשלום.

גיל 16: אני וידיד מתנשקים בפעם הראשונה בחוף באיזה לילה של החופש הגדול. אנחנו נשכבים על מיטת שיזוף, מתחבקים ומתנשקים. אנחנו חושבים שאנחנו לבד אבל זה לא נכון, יש שם עוד מישהו שמתחבא מאחורי ערימת מיטות שיזוף קשורות. הוא שולח יד ולמטף לי את המפשעה.

גיל 16: יש לי חבר קבוע ואנחנו פעילים מינית. אני לא מבינה בכלל למה כל העולם חושב שסקס זה כזה נפלא. לי זה סתם כואב. אנחנו לא באמת מדברים, הוא פשוט בא אליי, מזיין והולך הביתה אחרי זה. ערב אחד הוא אצלי בחדר, אחרי עוד סקס לא מהנה במיוחד אני מבקשת שהוא ישאר לישון איתי לפחות פעם אחת. אנחנו רבים ואז הוא מחליט שעוד סקס זה הפיתרון לריב שלנו. אני בוכה ומנסה להדוף אותו ממני וצועקת שאני לא רוצה ושכואב לי, אבל הוא בחור די גדול וחזק ממני בהרבה. ביד אחת הוא תופס את שתי הידיים שלי. חודר, גומר והולך הביתה.

צבא: אנחנו שתי פקידות באחד המשרדים החשובים והיוקרתיים בבסיס. השניה נמצאת הרבה בחדר של המפקד לבד עם דלת סגורה. לפעמים היא יושבת עליו. אני לא מוכנה אפילו להיכנס לחדר שלו לבד, בטח שלא לסגור את הדלת ובטח ובטח שלא לצחקק איתו ולשבת לו על הברכיים. יום אחד הוא מזמן אותי לשיחה ומעיף אותי מהתפקיד כי אני "לא מחייכת מספיק".

גיל 19: יש פאב קבוע שאנחנו הולכים אליו וחברה שלי דלוקה על הברמן. היא הרווקה היחידה בחבורה והוא מפלרטט איתה לפעמים. החלטנו ערב אחד ללכת רק הבנות כדי שתהיה להם הזדמנות להכיר. אנחנו יוצאות שלוש חברות ומתחילות לשתות. כשהוא מסיים משמרת הוא בא להודיע לנו ואנחנו מחליטות לשלם את החשבון וללכת. הוא מתחיל ללוות אותנו ברגל ובסוף גם מחליט להמשיך איתנו לפאב הבא. כשאנחנו מגיעים הוא מיד מתחיל לקנות לנו צ'ייסרים והחברה המלווה השניה אומרת לי שהוא משכר אותנו כדי שלא נפריע לו להתחיל עם החברה שלנו שדלוקה עליו. אין לי שום בעיה עם אלכוהול בחינם ואני שותה בכיף. אנחנו רוקדות והוא יושב ומסתכל עלינו. העניינים ביניהם לא מתקדמים ואני ניגשת אליו ומנסה לשכנע אותו לבוא לרקוד איתה. הוא מסרב וצוחק ומלטף לי את התחת מתחת לחצאית. לצערי זה בתקופה שחשבתי שחוטיני וחצאית זה שילוב טוב. אני שיכורה מדי ולא בטוחה אם אני מדמיינת או לא. שתיתי המון ואני צריכה פיפי אז אני הולכת לכיוון השירותים. הוא הולך אחרי, מתפרץ לתא ונועל את הדלת, הוא מתחיל לנשק אותי נשיקה רטובה ומגעילה ומתחיל להפשיט אותי. אני מרביצה לו וצועקת אבל המוזיקה חזקה מדי. הידיים שלו מתחת לחולצה שלי. למזלי התא מאוד קטן ומאחורי הגב שלו אני מצליחה לשלוח יד אל המנעול, פותחת את הדלת ובועטת בו החוצה. ברגע שהוא עובר את הסף אני נועלת את עצמי בפנים לבד. אני רואה את הרגליים שלו מחכות מתחת לדלת ואני יודעת שאין לי סיכוי לצאת. אני מנסה להתקשר אבל אף אחד לא עונה. בסוף הרגליים נעלמו ואני יוצאת, מוצאת את החברות שלי ואומרת להן "הביתה עכשיו"

צבא עד גיל 25: יש קצין אחד בבסיס שלי שכל הזמן בא לבקר אותי, הוא מצחיק אבל הוא קצת קריפי. הוא גם גר בעיר שלי ומכיר את כל החברות שלי אז הוא תמיד מצטרף אלינו ביציאות ומתחיל עם כולנו בצורה מאוד לא נעימה. הוא כל הזמן מספר לי מה הוא היה רוצה לעשות לי וכמה שהוא מחכה שאני והחבר ניפרד. זה כבר מזמן עבר את גבול הטעם הטוב וזה לא מחמיא בכלל. אני מסבירה לו בעדינות שאין סיכוי שאעזוב את החבר ושגם אם היינו נפרדים הוא לא היה בדיוק הבחירה הראשונה שלי. אני תמיד מנסה להתנהג אליו מאוד בקרירות ולא לדבר איתו יותר מדי, אבל זה לא מצנן את ההתלהבות שלו. כשאני עם החבר הוא לא מתקרב, אבל כשאני לבד הוא תוקף בכל הכוח. ככה זה ממשיך שנים. בשישי האחרון אני יוצאת עם חברים, מדברים על הטרדות מיניות, מדברים על הסטטיסטיקה המפחידה אחת מאחת ואני נזכרת בחלק מהפעמים שהוטרדתי ויודעת שאלו החיים של כל אישה, נערה וילדה. מהפאב הזה אנחנו ממשיכות, רק קומץ חברות לפאב אחר שבו עובד ידיד שלנו. הבחור הזה יושב על הבר. אני בלי הבעל ויודעת מה הולך לקרות אז אני לא ניגשת להגיד לו שלום ולא יוצרת קשר עין. אני מתישבת על ספסל קטן עם חברה והוא ניגש ומתישב על השולחן מולי, בין הרגליים שלי. הוא קורא לי בשם המשפחה שלי אבל מבטא אותו לא נכון ואני מתקנת אותו. הוא לוקח את ידיי בידיו ומצמיד אותן אל הפנים שלו ושואל אם אוכל לסלוח לו על זה שביטא את השם שלי לא נכון. הוא יושב קרוב מדי, מדבר אלי ישר לתוך האוזן כאילו הוא איזה מאהב בסרט ישן. אני רק מנסה להתרחק ולזוז משם והחברה שיושבת לידי, שלא מכירה אותו די מזועזעת מההתנהגות שלו. אני לובשת שמלה עם מחשוף. לא עמוק מדי, אבל אני מצטערת שלא לבשתי משהו יותר צנוע כי אני יכולה להרגיש איך במוח שלו אני עירומה. הוא מרים את היד וכאילו מסתיר את המחשוף שלי, אומר שהוא לא מסתכל ושזה לא צנוע ומאשים אותי בהטרדה מינית. בא לי לחזור הביתה ולהתקלח בחומצה.