המחסן של כאילו

למה אם אני בת 21 , אני מרגישה כמו בת 90 שנגמרו לה כל האופציות,

דרך אגב אני ממש ממש ממש ממש נאחזת בלחפש סיבה לחיות, כי חוץ משהמשפחה שלי  החברים שיתגעגעו מסכניפ,

אני לא מרגישה שצריך אותי בעולם, אני מרגישה שהכל יסתדר ויתנהל יפה מאוד בלעדי.

כמה שנכנסתי יותר לדתות לבודהיזם להתעניינות הבנתי, כמובן שכמו שהכל אותו דבר גם באותו מידה להכל יש ואין משמעות.

וכשגיליתי שאתה צריך להחליט מה המשמעות של החיים שלך מאז נראה לי למזלי היה לי צבא ואחרי זה.... אני עפה באוויר חסרת סיבה לשאוף ממנו.

אין לי יותר כוח לזה... אני לא סובלת מזה שאני עצובה אני חזקה אחושרמוטה אבל להיות עצובה תקופה כבר הסביבה שלי לא סובלת אותי.

הצילו , רע לי ואני אבודה ואני לא יודעת מה לעשות.

בעיקר בעיקר. שאני מרגישה שהכל ריק מתוכן וחסר סיבה. אני כבויה לחלוטין

אז אם לכלום אין משמעות וכולנו חלק ממשהו ... וואלה הערך שלי בעולם מרגיש לי כמו תא עור מת ....

וואללה אני יכולה ליצור לי ערך בעולם .... אבל מאיפה אני מתחילה בכלל??? 

רואים? אני רוצה!! אני לא רוצה למות אני כנראה אאבק בקווי מחשבה האלה עד גיל מיליון, או שיתמזל מזלי ומחר אדרס אוכל לנוח בבית חולים לא לדאוג למחר...

פאק תראו מה אני מאחלת..... שמישהו יקח אותי מפה!!!!!

וואי אני נכנסתי לפרנויה תמידית שכל הזמן מנסים לדפוק אותי ורק שאני בתא ואין יותר את המרדף הוא פראייר אתה פראייר, באווירת החברים שיש לי שם,

שיש לי כזאת אנחת רווחה אני לא יכולה לחיות את החיים האלה יותר להחזיק את הפרנויה הזאת בבטן יעשה לי סרטן נו.

עכשיו זה לא נשלט לא מצליחה כל הזמן כל הזמן ואז כשארני משחררת מישהו באמת כבר דופק אותי.

שונאת את המדינה המחורבנת האוכלת יושביה הזאתי אני עוברת לאירופה, שיצודו אותי כי אני יהודיה עדיף על התסביך להגן על האגו שלי כל היום

לבי - בודהיסטי [לב פתוח לכל, מקבלת ללא גזענות בשום דרך, לאחרונה קצת אפליה מתקנת וגם היא תעבור לי איפה שיתאים.]

ראשי ומחשבתי- יהודי [מחשבה מפתוחת וגם לפעמים יותר מדי]

הנשמה שלי ותגובותי- נוצרי [קיצוני, הלקאה עצמית, הכלת אהבה אינסופית]

כוחי [וגם שיערי]- ראסטאפרי [כמו עקשנותי]

ואני?. בכלל חילוניה, שכואב לה הגרון יש לה חום, גרה בישראל. 

וואלק זה לא משנה מה שיקרה זה הכל אותו הדבר, ישתבחחח שמווווו לעד.