עכשיו שכבר מאוחר

אתה מתחיל לחשוב

כמה דברים פספסת

אתה עובר בארכיון ומחפש עוד את עצמך

ומוצא דפים רקים

עם שמות של אחרים.

עכשיו שנזכרת להגיע

ניסית להבין מה הבעיה

ואיך ניתן להחזיר את מה שהיה-להתחלה

בדיוק כמו שאהבת

בדיוק כמו שרצית.

שניסית לדבר

המילים כבר נעלמו

והיא רק זיכרון ישן,כאוב

אולי אהוב

זה לא ממש חשוב,

אתה כבר לא קיים יותר.

אוח אוח אוח.איך אני אוהבת את החורף

הוא נותן לי תחושה של עייפות כזאת,וקר בצורה מפחידה

אבל אני נהנת מכל שנייה.

מחר טיול שנתי

ומה אני אגיד? לא רוצה לצאת.

עזבו את התרוצים של תחילת שנה,שיטפונות בגלל המזג אוויר..

עזבו,לא בא לי לצאת.

לא בא לי לסבול את השכבה שלי יומיים

לא בא לי מדריך מעצבן והליכה מהירה

וטבע.די.

יש לי את זה גם ככה בצופים ושם אני עוד נהנת.

אני רוצה לישון כל היום

ולאכול,כי אני שמנה אוקי?

זה מה שבא לי.

לא בא לי מדבר מזדיין ואכסניה קטנה ומזג אוויר מבלבל.

גאד.

קיבלתי 96 באנגלית

אמאלה.איך הוצאתי ציון כזה?:|

אביב מיירה .ל.