|
 כינוי:
שומרת הזמן בת: 33
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2006
פרק 2 "טלנובלת אביב"
17.5.06-בלוג יקר,
באמת שאין לי שום דבר לכתוב,תחשוב(או בשבילכם,תחשבו) מה שבא לכם,אני סתם כותבת דברים לא רצויים,לא טובים ובכלל...שלא צריך אותם !
כול מה שבא לי לכתוב זה: שאני מאוהבת.
שאני אומרת שאני מאוהבת זה לא שם סתם ראיתי מישהו ואמרתי שאני אוהבת אותו
לא,הפעם זה רציני.
אני חושבת עליו כול הזמן,מתרגשת לראות אותו,לשמוע אותו אומר משהו עושה לי טוב(זה אומר שהקול שלו יפה),אני חולמת עליו..
אבל כמו שכתבתי כבר,הוא אוהב מישהי אחרת;
אני מרגישה בטלנובלה אחת גדולה,זה ממש לא מוצא חן בעיני,בכלל לא.
אבל מזה אכפת למישהו מה אני חושבת?
אדם עיוור לא יכול ללכת בלי הכלב שלו
נכון?(אם יש לו כלב בכלל)
אז תסבירו לי,אם אדם שמואהב(עיוור) יכול לזרוק/לעזוב את כלב(חברים/אני/כו'..)?
אני אסביר את עצמי:
ב"ש(מי שרוצה לדעת מי זה שיחפש בפוסטים הקודמים) מאוהב,הוא מתנהג כעיוור,באמת כעיוור,
הוא לא שם לב שדבע מנצלת אותו,משחק בו..
אני מנסה להיות ה"כלב" שלו,להראות לו את הדרך(במקביל לנסות לרמוז על האהבתי אליו),להוביל אותו,להיות לו עיניים.
אך הוא זורק אותי,ומתעלם ונותן לי ללכת.
איך אתה(אתם/ן!) הייתה(הייתם/ן) מרגיש(מרגישים/ות)?
שלכם לתמיד
(או עד שאני אחליט לסגור את הבלוג ולעבור ולסדר לי חיים נורמלים)
אביב,
(או עד שאני אשנה את שמי).
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
