לסיון,

הי...אני לא יודעת בדיוק במה להתחיל,

עוד לא מאוחר לבקש סליחה,על כול השנים האלה..

השנים שהייתי אמורה להיות לצידך,השנים שהייתי צריכה להגן עלייך מכול רע,

השנים שהייתי צריכה להתנהג כבוגרת..

כאן בערך זה נגמר...כול כך קשה לי לכתוב,

אני מרגישה טיפשה..

היא אחות שלי,האחות הקטנה שלי....

האחות שאני אמורה לחבק ולעודד..

ובמקום זה אני יורדת עליה.

שנה טובה לכולם,

אביב מירה .ל.