התחלתי לכתוב סדרת מכתבים כאלה(כמו ששמתם לב)......אני רוצה תגובות בונות,תגידו לי מה אתם חושבים.

לך,

אני לא מוצאת את המילים הנכונות,

כדאי להגיד לך מה אני מרגישה..מה אני באמת רוצה..

אם רק הייתה יודע מה אני באמת חושבת עלייך;

אולי..אז אולי הייתה מתנהג אחרת

                                                 מאביב

לך,

שוב זיכרונות,שרציתי כל כך להעלים

אך הן מופיעות שוב: אתה עומד מולי.

אני רוצה שתעלם תתפוגג

אך בתוך ליבי,אני רוצה שתיהיה לידי,

קרוב..

תחזיק לי את היד ותגיד לי כמה אתה אוהב אותי.

                                                         מאביב

לך,

אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה.

אני מבולבלת; אני רוצה אותך,או שזה סתם תרוץ...כדי לא להרגיש לבד?

אני צריכה מישהו שיענה לי על עוד הרבה שאלות,האם אתה מוכן לעזור לי?

אל תעשה את עצמך עיוור,אני פה-ואני זקוקה לך.

                                                                מאביב

לך,

לא נשארו לי מילים,

אני בעצמי לא יודעת...לא יודעת מה אני מרגישה.

זה הסוף?

אני כבר לא כותבת מרגשות-אני כותבת מאילוץ,כי אני יודעת שאתה מחכה למכתב ממני(או שלא?)

מתי יגיע היום שאני אגיד "אני לא זקוקה לך יותר,תודה",מתי?

                                                                                  מאביב

אני חייבת לכם תודה,הבאתם לי השראה =)

אביב מירה .ל.