משתוקק למגע,

מבקש רק עוד קצת...

רק עוד נשיקה אחת,

מצמיד אותה אליו

כמה שיכול

גם אם לא כלכך נוח,גם לא כל כך נעים

מבקש רק לראות את עיניה,

לחוש את שפתיה,

להרגיש את האהבה שהבטיחה לו,

ולדעת שלה יש רק אותו.

היא נותנת את ידה,

אך הוא מבקש קצת יותר.

היא לא מוכנה,

והוא מבקש אותה בחזרה.

היום כבר לא תיהיה שום אהבה.

"החופש הזה מיותר,"

"סליחה? נעלבתי...<<"

היה לי כייף,כמה שהיה קצת מביך..

נגמר מוזר.

אבל יש למה לצפות.

אביב מיירה .ל. איך האהבה שלי לצופים נעלמת מיום ליום...זה דיי עצוב.

יאללה נעלה לי את המורל בטיול הכנה,יהיה פאנן.

התחלתי לכתוב סדרת מכתבים כאלה(כמו ששמתם לב)......אני רוצה תגובות בונות,תגידו לי מה אתם חושבים.

לך,

אני לא מוצאת את המילים הנכונות,

כדאי להגיד לך מה אני מרגישה..מה אני באמת רוצה..

אם רק הייתה יודע מה אני באמת חושבת עלייך;

אולי..אז אולי הייתה מתנהג אחרת

                                                 מאביב

לך,

שוב זיכרונות,שרציתי כל כך להעלים

אך הן מופיעות שוב: אתה עומד מולי.

אני רוצה שתעלם תתפוגג

אך בתוך ליבי,אני רוצה שתיהיה לידי,

קרוב..

תחזיק לי את היד ותגיד לי כמה אתה אוהב אותי.

                                                         מאביב

לך,

אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה.

אני מבולבלת; אני רוצה אותך,או שזה סתם תרוץ...כדי לא להרגיש לבד?

אני צריכה מישהו שיענה לי על עוד הרבה שאלות,האם אתה מוכן לעזור לי?

אל תעשה את עצמך עיוור,אני פה-ואני זקוקה לך.

                                                                מאביב

לך,

לא נשארו לי מילים,

אני בעצמי לא יודעת...לא יודעת מה אני מרגישה.

זה הסוף?

אני כבר לא כותבת מרגשות-אני כותבת מאילוץ,כי אני יודעת שאתה מחכה למכתב ממני(או שלא?)

מתי יגיע היום שאני אגיד "אני לא זקוקה לך יותר,תודה",מתי?

                                                                                  מאביב

אני חייבת לכם תודה,הבאתם לי השראה =)

אביב מירה .ל.

טיול של"ח,יום שדה מגניב

נתנו לנו מפה,עם נקודות שאנחנו צריכים למצוא,מצפן ודף שהיינו צריכים לכתוב את המקומות(תיאור,כיוון הנקודה הבאה,הפריט שהיינו צריכים להגיע אליו)

וכל זה בפארק הענק שנקרא : פארק הירקון!

היה ממש כייף,הבאתי את המצלמה וצילמתי כמה תמונות שאני ממש מרוצה מהן

את התמונות תוכלו למצוא אצל קרינה:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=190236

עכשיו לנושא אחר,

המשכתי לכתוב,ה'סיפור' שהתחלתי לכתוב נעצר באמצע כי המוזה נעלמה..

לא קורה שום דבר מיוחד בזמן האחרון,לא לי לפחות..

את היומולדת שלי כבר תיכננתי,אני יודעת שהוא יהרס...יהרס,זאת אומרת לא יצא כמו שתיכננתי,בדיוק כמו שנה שעברה כשהכל נהרס..לכן מעכשיו החלטתי לא לפתח ציפיות שיהיה מושלם...כי לא יהיה מושלם.

אורן אמרה שרוב הסיכויים שהיא תגיע,מה שלא יקרה(כי אני רוצה לטוס אליה בפסח! ואם היא תגיע במומו שלי אני לא אטוס אליה>>)

דור אמר שהוא יעשה את כל המאמצים כדי להגיד בדיוק ב29.12 כדאי להביא לי מתנה,חיבוק(שאני ממש ממש צריכה,מכל הלב כרגע) ודיבור דחוף....כי לא דיברנו חצי שנה ויש לנו הרבה מה לספר אחד לשני

בינתיים בין כל אלה אני מחפשת מוזה ולא מוצאת,היא תגיע בסוף(שלא יהיה לידו שום דף,עט או כל דבר אחר שאפשר לכתוב עליו או איתו-_-")

צפוף..כבול,

ללא אוויר נקי וצח,ללא אוויר לנשימה כלל

מרגישה חנוקה,ללא פיתרון.

כואב לי הגוף,

כואב לי לחשוב,

כואב לי לנשום.

נמאס לי מכל זה,מכל ה'חיים',אילו מן חיים אלה?

יש לי עוד שאלות,שלא נגמרות, כמו למשל; מה היה קורה אם לא הייתי מסכימה לחיים כאלה,

חיים כמו כולם,להסתפק במה שיש..לחיות חיים 'יותר טובים'?

וברגעים כאלה,שאין עוד ברירה

החלטתי..לעבור לעולם הבא.

כתבתי ברגע של חולשה....לפני שבוע

הגעתי למסקנה שאני מרגישה חלשה בזמן האחרון ולא יודעת למה..מוזר.

אביב מירה .ל.

לא בא לי בצפר מחר,

באלי לברוח רחוק מכאן,מהבית,מכל מה שמוכר לי

לשעה שעתיים ..לברוח,לנקות את הראש..

לצלם,לכתוב,לרקוד,להריח,לראות,להנות..לבד

מלאך שלי,

מלאך ללא כנפיים

שירד מהשמיים

ואת ליבי אתן לך

אתן את כל כולי

בשבילך

אני אבטיח להגן עלייך

אם רק תיהיה שלי

ולאן נעלמת?

שוב ברחת רחוק

ומתי תשוב מלאך שלי?

מלאך יקר וטוב לב

אני אחכה לך

בצפייה רבה שתשוב

אחבק אותך בשתי יד,

מלאך שלי

האם תשוב?

יש לי בעיה עם השיר הזה,עם המילים..

אני באמת צריכה תגובה בונה

אני מחפשת אנשים שיקשיבו לי,נמאס לי לשמור בבטן רגשות,מישהו?

אביב מירה .ל.