אתה עומד שם

ואני מביטה בך

בוא אלי.. אני מבקשת

ואתה לא נע,ממשיך בעיסוקייך

ואני נבלעת בתחושה רעה

במחשבה...אני אוהבת אותך

מתגעגעת לחיבוקייך,

לנשימותך על עורי

בוא אלי.. אני מבקשת

מתחננת רק לדקה

רק איתך..בבקשה.

כבר אין לי כל כך מה לכתוב בפוסטים...=/

האמת שיש אבל האנשים שאני רוצה לכתוב עליהם קוראים פה(אני לא מנסה לרמוז שאני רוצה לכתוב דברים רעים...>> )

לא נורא..

שלכם,

אביב מירה .ל.

שוב הם חוזרים

הימים הנוראים.

ימים של רוע

ימים של סבל

חורף!

הגשם שיורד...הקור הזה..

אני ממש מאושרת=)

אני לא אתגעגע לקיץ,בזה אני בטוחה(חוץ מלחלק של הים,P=).

ולפעמיים מגיעים

ימים עליזים.

ימים של הנאה

ימים של שמחה

השבוע עבר מהר...והנה מגיע עוד שבוע

גם הוא יעבור מהר,ואולי לא?

ואני יושבת,

מחכה..

מחכה רק לך.

הבית האחרון לא קשור..אבל אני מאוד אוהבת אותו ^^

אביב מירה .ל.

כתבתי את זה:

על הבמה היא רוקדת,

בתנועות עדינות

בלי להתבלבל,

כול קטע בשלמותו

ללא דאגות.

קופצת

ומסתובבת

בשלמות.

והנה הסיום והווילון נסגר,

ומחיאות כפיים נשמעות מכול עבר.

והיא מתיישב מול המראה,

מביטה בעצמה וחושבת

'איזו הרגשה נפלאה'.

אני גם רוצה><

היה לי חלום פעם...שהייתי קטנה,להיות בלרינה..

להופיע על במה גדולה,בלונדון..או בכול מקום אחר..

שיהיה לי תפקיד חשוב ומרכזי ואני ארקוד אותו בשלמות.

אבל חלומות לא תמיד מתגשמים,נכון?

אני אסתפק במה שיש לי כרגע,

הכי טוב =)

אביב מירה .ל.

אני כבר לא הילדה הקטנה שהייתי פעם..

אני עוד מעט בת 14

תפסיקי,זה מעצבן!

הסבר:

רבתי עם אמא שלי! שוב..

נמאס לי שהיא חושבת שהיא יודעת מה טוב בשבילי,שהיא אומרת לי מה לעשות..

אני לא ילדה קטנה!!

אארג

אביב מירה .ל.