שבוע האומנויות......היום הופעה בערב וגם ביום חמישי(בצהריים ובערב).
איזה מבאס -_-"" אני כל כך הולכת לעזוב את המגמה הזאת ולמצוא לי מגמה יותר....מענינת
כבר אין לי חשק לרקוד בגלל המגמה המעפנה הזאת =/
אני כל כך אוהבת אותך..
היה ממש כייף אתמול :))
איזה מזל שהחזרות נגמרו מוקדם...
גב אל גב,בשתיקה
הפנים המוכרות נעלמו-ובמקומן הופיעו חדשות
וצבעים חדשים המקשטים את הגוף,מסתירים את הדבר האמיתי.
ומחשבות שלא השתנו,עוד שם,עמוק בתוך הלב והראש..מחכות לרגע המתאים לפרוץ החוצה;
שאף אחד לא יהיה שם כדי לשמוע אותן.
בפחד,הם עוקבים אחרי צעדי המנהיג
דורכים על כל טביעת רגל,לוקחים את השלל שנשאר מאחור ושואבים ידע,ידע אכזר.
ושני המתבגרים,גב אל גב,משתדלים לא להסתובב לגעת אחד השני-שניהם באים מעולמות שונים
ום מתרחקים בידיעה שלא יראו זה את זו לעולם..
אך דרכיהם יצטלבו,ובאותו התאיך בירח המלא הבא
יעמוד שוב הנער והנערה-פנים מול פנים,בחיוך ובשתיקה.
אני ממש ממש ממש ממש ממש מרוצה מהקטע הזה,
ואני ממש אשמח אם תתנו לי תגובות בונות עליו
מעניין מה הרגשתי באותו זמן שכתבתי אותי...כי באמת לא היה לי מושג..
שלכם,
אביב מירה .ל.
שומרת הזמן