טלפון

באמצע שאני מסתרקת מול המראה בחדר,טלפון

"וואי כמה זמן לא שמעתי את הקול שלך,הנה יום שני אני יוצא ליומיות"

היה לי כייף לשמוע אותך אומר את זה,לדבר איתך,מבלבל לי את המוח על הצבא ועל מה נשמע ואיך בא לך להריח בית...

אני חושבת שכבר הבנו מה איתנו,ז"א,אולי אני הבנתי.

ובכנות אני פשוט מתענגת על זה העובדה שרציתי אותך כלכך ועכשיו אני כבר של מישהו אחר(ומאוהבת בו מעל הראש) אבל אתה עדיין זוכר אותי

אתה נשמע כאילו אתה נהנה לשמוע אותי צוחקת

חיוך ענקי זה מה שמרוח לי על הפרצוף עכשיו,עשית לי את היום

למרות שלקח לשיחה שלך להגיע שבועיים,עדיין...

כמה טוב שבאת הביתה

אביב

כל מילה מיותרת:)

פשוט אל תגיבו,

כבר נמאס.