אלה החיים!

למה תמיד כל פעם ששמח שמשוחרר שכייף זה חייב להיות מהול בעצב כעס ואכזבה?!

כאילו אי אפשר באמת לכייף ולהנות בלי לגרום לאף אחד להלב או להרגיש רע!?

למה תמיד אני יוצאת הרעה ואז כדי שיסלחו אני מוציאה את עצמי מטומטמת?!

כאילו אי אפשר שיסלחו לי כי יבינו אותי ואת מה שאני רוצה ואת מה שאני מרגישה!?

למה תמיד כשרע לי על הלב זה המון המון זמן!?

כאילו אי אפשר שכשיהיה לי טוב על הלב זה יהיה המון המון זמן!?

למה תמיד למרות שנמאס כבר אין אפשרות להפסיק?!

כאילו אי אפשר פשוט לוותר ושלא יקרה כלום?!

למה תמיד אני לא יכולה להיות מרוצה מעצמי!?

כאילו אי אפשר שפעם אני לא יפשל במשהו או שפעם אני יראה טוב לטעמי!?

למה תמיד שומדבר לא נשאר קבועה?!

כאילו אי אפשר שהעולם יזוז יותר לאט כדי שאני אספיק להבין מה קורה פה?!

למה אני בוכה עכשיו?!

כאילו אי אפשר שכשאני מאושרת זה ישאר ככה בלי ששני דברים יתנגשו!?

למה תמיד אני שואלת כל כך שאלות שאף אחד לא יכול לענות לי עליהן!?

כי אנחנו פה, בשבילך.