וואלה לא יודעת, אין תחושה של י"ב בכלל.

זאת קללה כזאת, שמתם לב?

עד שלא מסיימים שנה, לא קולטים באיזה כיתה נמצאים באמת.

ואז כזה בקיץ: וואלה, אני י"א.. קטעים איתי..

אז ככה זה עכשיו. מורים שואלים אותי איזה כיתה אני, וישר על אוטומט "י"א 9" ואז ישר בא לי להביא לעצמי איזה אחת..

מה יהיה? ובכלל אנחנו קטנטנים, השיכבה.

אני עוברת במסדרונות ומרגישה כיתה ז,' באלוהים. מתי י"א וי' גבהו ככה, יא-אללה שלהם.. צריכים להתכופף כדי לא לקבל מכה עם המצח במשקוף, האעוורים האלה. זה משהו..

בנוסף, מינו אצלנו את האחראים על הנשף והספר מחזור ואז זה קצת חדר לתודעה שעוד קצת יותר מחצי שנה ואנחנו ניעלם מגבולות הבצפר. נגיע למרתונים ובגרויות. נעשה שטויות.. יש יתרונות בתיכון.

סופ"ש הזה בלי עין רעה, חובה שיהיה פצצות אחרת אני רוצה שוב, אותו מקום, אותה עונה, כדי לפצות!

קיצר, הלכתי לראות צחוק מעבודה, אז תיהנו מהחיים...