•

6.8.07 - למות מאהבה.

הכאב הכי חד וצורב שיש מפלח את הגוף ולא משתהה.

ואין לו תרופה ואין לו הכנה.

זה סם, זה אושר. ברגע שנלקח כבר אין דרך חזרה.

הוא שואב אותך פנימה ולא מרפה.

הראש בבועה, המחשבות נשדדות, ובראש המעיינות קיים רק דבר אחד. אחד.

הוא צולח מקצה אחד לקצה אחר.

הוא שואב אותך פנימה, ושוב, לא מרפה.

כאב.

הדמעות מנסות להקל, מן תרופת הרגעה מטשטשת.

יללות.

יבבות.

של לב אוהב.

של לב שבור.

בסוף,

בסוף עוד אמות מאהבה.

במחברת הסודות מצאתי רישום חבוי שנשכח בין המדפים.

התגברתי פעם אחת אעשה זאת גם שוב.

ועכשיו,

זה הרבה יותר קל.