פיל אחד ניכנס לבר ואמר:"אני המלך בבר!" =)

לא קל.

החיים מקובעים מדי.

משועבדת לגמרי. גם כשאני בחוץ אני מקבלת טלפונים שאלוהים ישמור כמה.

מממתינה לממתינה. זה לא מענה זאת עבדות.

ואולי אני סתם מגזימה אחרי יום עמוס

מחר יהיה יותר טוב

והשמש תזרח כמו בכל בוקר

ואני אלבש את המדים והדרגות ואהיה חסרת סבלנות וארצה כבר להגיע למחלקה.

ואולי השמש בחוץ יפה יותר ומזמינה יותר

ואולי הרבה יותר סקסי להסתובב בבגדים קצרים וצבעוניים

והרבה יותר רגוע לשבת על הנדנדה בחצר ולא לחשוב על כלום.

אבל אני לא יכולה לא לחשוב על כלום. אני עמוק בתוך זה.

גלגלי שיניים שמסתובבים ללא הפסקה

מי שאומר לכם שהוא רגוע, משקר.

זה רמות לחץ אחרות שצריך הרבה כוחות כדי להתמודד איתן.

ולי יש ימים כאלה ויש ימים כאלה.

לפעמים יש בתוכי עוד הרבה כוח ורצון לשנות ולהקשיב ולהיות שם, ולהוות דוגמא

ולפעמים אני רוצה להיות שוב פשוט ילדה.

והמזג אויר הזה מחזיר אותי אחורה

והפנים חיוורות אבל בפנים זה מחמם את הלב

ואני לא דואגת, אני יודעת שהכל יחזור למקום הטבעי שלו.

ככה עובד העולם.