לאחרונה אני חשה מן בלבול כזה.
הזמן עובר כ"כ מהר,
ואני לא מספיקה לעכל את כול מה שקורה מסביבי.
לאור התחושה הזאת הגעתי למסקנה שאני צריכה לעשות הפסקה קטנה ולחשוב.
לחשוב על כל מה שעברתי,
לחשוב על כל מה שאני עוברת כרגע,
לחשוב על מה שאני רוצה באמת.
ובעיקר, לחשוב על מי שאני.
אתמול התחלתי לחשוב על הכול,
ובעקבות כך הגעתי לכמה החלטות.
החלטתי שאני יותר לא מתקנת את הטעויות של האחרים.
מי שעושה טעות, שילמד מהי הטעות שלו ויפיק ממנה לקחים.
אני יותר לא אתקן לכולם את הטעויות שלהם,
נמאס לי לתקן לאחרים את הטעויות שהם עושים בחיים.
והגעתי להחלטה נוספת,
שבעיניי היא מאוד חשובה.
בעקבות החשיבה על מי שאני, הגעתי גם לחשיבה על מי החברים שלי.
החלטתי שאם מישהו יפגע בי, אני לא יחזיר לו.
אלא, אני פשוט לא אדבר איתו יותר.
אני לא מוכנה להיות בקשר עם אנשים שפוגעים בי.
מי שיפגע בי אני בהחלט לא יחזיר לו, לאף אחד לא מגיע שיתנו לו ייחס רע.
אבל מה שכן זה שאני לא אדבר עם האנשים שפוגעים בי.
דרך אגב- יש לי קצת בעיות באינטרנט, כך שלא ייצא לי כ"כ הרבה לעדכן עד שהאינטרנט יתוקן.
יהיה טוב :] ,
נופרע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
