זה מעיין פוסט סיכום של כמה נושאים,
אין לי ממש הרבה זמן לשבת ולכתוב כל מה שעבר עלייך בשבוע האחרון.
אז לכן אכתוב בקצרה.
נתחיל מראש השנה.
את זה אפשר כבר לסכם במילה אחת, מדהים.
היה כ"כ כייף ומצחיק, כמו שתמיד היה ויהיה.
אני שמחה שיש לי את המשפחה הזאת.
נכון, אז לפעמים הם מעצבנים וקרציות.
אבל בתכלס? המשפחה שלי היא הכי מדהימה בעולם.
תמיד יודעים לצחוק, ולעשות צחוקים.
אבל הדבר שחסר לי במשפחה זה אבא שלי.
בעצם בלי אבא, אין משפחה. זוהי דעתי.
הוא כל החיים שלי, והחיים שלי בלעדיו לא חיים בכלל.
אבל לאט לאט שוכחים, לאט לאט מתרחקים מהעבר והכול עובר. נקווה שמהר.
וחוצמזה, ראש השנה קירב אותי לסבא :].
אתם בטח תוהים מה כוונתי כאן.
אז היה כמה זמן שאני וסבא לא דיברנו.
כי היה מעניין ריב כזה בינינו ולא דיברנו במשך כמה זמן.
זה היה לי קשה לא לדבר עם סבא שלי, שהוא יקר לי מאוד וחשוב לי מאוד.
ובערך בחודש האחרון התחלנו לדבר,
מדי פעם רבנו כזה בצחוק,
ולקראת החג התחלנו לדבר ממש.
כ"כ כייף לי לדבר איתו, הוא אדם באמת יקר וחשוב לי.
והוא כ"כ חכם, שזה פשוט לא נתפס עד כמה.
ממש מודל לחיקוי :].
בכללי, היה לי ממש כייף בראש השנה.
ואחד מהדברים שלקחתי על עצמי השנה זה להירתם ולעזור במשפחה,
וכך עשיתי.
ביום רביעי לקראת הצהריים, אני הלכתי לגינה ועזרתי לסבתא לנקות אותה.
היה כ"כ כייף, הפעלתי את הצינור והתחלתי לנקות איתו ^^.
הרגשתי שזה שבועות, יצאתי סחוטה מים מכל העניין.
היה נורא כייף.
ובערב של יום חמישי, יצאנו החוצה אני אמא וקטי.
פגשנו שם את אבי ואת הבת שלו, הבת שלו כ"כ מתוקה!
היא בת 4 והיא כ"כ חכמה :].
טוב, זה כל מה שאני זוכרת מראש השנה ^^.
היה בקיצור ממש כיף.
נעבור לצום גדליה שהיה ביום ראשון.
צמתי את כל הצום, היה קל למדיי.
אבל הדבר שהכי מפריע לי,
שכשיש צומות קטנים ולומדים באותו היום אז כשהולכים לבית ספר תמיד יש את הילדים שלא צמים.
והם עושים בכוונה לגרות את אלא שצמים שיפסיקו לצום.
וזה נורא מגעיל מצידם,
זה שהם לא צמים זה לא סיבה לעשות בכוונה.
נקווה שהם ישתנו בקרוב :].
סיימנו את יום ראשון עכשיו נעבור ליום שני. (אתמול)
היו לנו שעתיים מחשבים על הבוקר.
היה נורא כייף, בתכלס אני חולה על מחשבים.
על המקצוע, ובכללי :].
אחר כך היה ערבית, היה גם כן קל וכייף.
אזרחות לא היה, הלכנו לכיתה ט'2 ולמדנו איתם על יום כיפור..
חשבון היה נחמד, חוץ מהעובדה שהורידו אותנו קומה והיינו צריכים להתרוצץ עד למציאת הכיתה.
בסוף היה דינים, לא זוכרת מה למדנו באותו השיעור.
ונעבור ליום שלישי (היום).
היה פיזיקה על הבוקר,
שונאת את השיעור הזה.
ולא בגלל המקצוע עצמו, בגלל המורה.
אחר כך היה לשון.
וכמו שהזכרתי כבר המורה ללשון היא המחנכת של הכיתה שלנו.
והיא עשתה העברת מקומות.
אוחח, כמה אני שונאת את זה.
ועוד איפה היא שמה אותי? בשולחן האחרון! אני לא רואה כלום כי שיר מולי, ועדן לפניי ושניהם מסתירות לי -ביכיק- xD
לא משנה, אני עוד אדבר עם המורה הזאת ונלבן את העניין הזה :].
אחר כך היה ספרות, ואללה המורה עלתה לי כבר על העצבים.
מורן התקשתה להבין משהו אז הסברתי לה והיא מתחילה לצעוק עליי למה הסברתי לה, שבשביל זה היא פה.
ואיי, מורה כזאת קנאית.
היא הולכת לחטוף הרבה ממני השנה, היא לא כל שיעור תצעק עליי כמה שבא לה.
אבל כמובן, בצירוף לצעקותיה מצטרפת התחצפות לא קטנה ממני.
אני עוד לא יודעת איך היא שומרת על איפוק :O.
אחרי שיעור ספרות היה שיעור אנגלית.
היה לנו בוחן על 20 מילים, היה ממש קל.
אחרי שיעור אנגלית לא היה לנו הפסקה, ישר הלכנו לאולם הטקסים וראינו שם הצגה.
ההצגה הייתה באמת יפה.
השחקניות שיחקו מדהים.
אחרי ההצגה הלכנו למעבדה הגדולה, ושם הקריאו לנו סיפור ושאלו אותנו שאלות וזה..
היה מצחיק שם.
אחרי כן חזרנו שם לאולם וראינו סרט, על איש אחד מהצבא שנורה ברגליים שלו.
ולאחר מכן עבר שיקום וזה, והוא עשה הכול כי הוא רצה להיות באיזה שהוא תפקיד בצבא.
יש כ"כ הרבה אנשים מדהימים במקום שבו אנחנו חיים.
הם נצמדים למטרתם ולא מרפים,
וזה כל מה שיפה כאן.
בעצם בזה הסתיים לו סיכום של השבוע שלא עדכנתי ולא הייתי כאן.
שיהיה לכולם שבוע מקסים :].
יהיה טוב,
נופרע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
