אני, ששנים ירדתי על הבלוגרים, שצחקתי על האתר המגוחך הזה, פותח בו בלוג וכותב את הפוסט הראשון. אם הייתם באים ואומרים לי, לפני חצי שנה או שנה, שאני אפתח בלוג בישראבלוג- הייתי צוחק צחוק גדול ופנה ללכת בדרך אחרת.
אני לא יודע מה יהיה כאן. אני מניח שלפי החשק, אבל אני לא אכתוב כאן שטויות. אני לא נותן את הבלוג הזה לאף אחד. אף אחד מהאנשים שאני אוהב, כי הם שמעו את התלונות שלי על בלוגים יותר מכולם. אז הם לא יזכו לראות את המקום הזה.
מחשבות, סיפורים, תמונות. זה כמעט כמו לנהל יומן אישי, רק מושקע במיוחד, ולפרסם אתו באינטרנט. ואולי מישהו יגיע אליו בטעות, ויקרא. יקרא את החיים שלי בכמה דקות, ירפרף על המילים בשיעמום, וילך. אני לא יודע אם איכפת לי או לא, אבל בטח שלא כרגע. אני לא יודע למה הבלוג הזה נפתח, אבל הוא נפתח, ופוסט ראשון חייב להיות, אז הנה.
נקווה לטוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
