שונאת העובדה שאולי אני עשיתי כמה טעויות בחיים שלי ובגללם עכשיו כל אחד חושב שהוא מכיר אותי ויודע איך אני...
ועל כך מתנהג אליי ומדבר אלייי..
שנאת את זה שאני כבר יודעת מה כל אחד הולך להגיד ושכל פעם שהם מנסים להשיג את מה שהם מחפשים הם יודעים לדבר יפה יפה
אבל פתאום אחכ המילים נאבדים להם ואז השיחות נעלמות בעצמם יחד עם הקשר ויחד עם קצת מהרגש שלי והזכרונות.
אני שונאת שהם אומרים דבר אחד ובסוף עושים את השני או שהם אומרים את המילים "אני אוהב אותך" כל כך מהר שאת בקושי זוכרת איך קוראים לו
שלא נתחיל לדבר על זה אם הוא זוכר בכלל איך קוראים לך..
אני שונאת את זה שאפילו שאני מנסה לתקן את האדם השלילי שלי ומנסה לחדש את עצמי יחד עם השנה החדשה אני עדיין נזכרת במעשים שעשיתי לפני כן..
ואז מנסים שאני יחזור על אותם מעשים ומכנסים אותי למצבים בשיחות שלנו שאני כבר לא יודעת איך לומר לא בלי לפגוע באפחד אבל גם בלי להוציא את עצמי טיפשה... כי אני כבר לא יודעת אם מדברים בציניות או באמת.. וזה מכאיב לי באיזה דרך..
אני שונאת שהבן אדם שכי מתאים לי לאישות הוא לא האדם שאני נשכת עליו ולא אותו האדם שאני נהיית איתו שוב ושוב..
אני שונאת את זה שאני לא יכולה להיכנס לקשרים רציניים לתווח הארוך ואז הם חושבים שאני בנוייה לקשר קצר וזה מתאים להם באותו רגע..
אני רוצה לשתנות באמת שכן... ולא אני לא הולכת לעשות את הדברים האלה
אני אמרתי משהו ואני באמת מתכוונת לעמוד מאחורי הדיבורים שלי..
אבל אני שונאת שאני צריכה לסבול מנסה אני צריכה להיכנס למצבים לא נוחים
ואני פשוט שונאת אתזה..
אני שונאת שכל העולם אוהב אותך תמיד חוץ מהאדם שאני בעצמי כל כך אוהבת..
ושאני ליד המחשב כל העולם נזכר לשלוח לי הודעה ואפילו אם אני נמצאת בצד השני של הבית אני ירוץ למחשב ואראהה שזה בכלל לא הוא..
(הרי אני לא הייתי רצה כמו מטורפת בשביל כל אחד...)
אני שונאת אתזה שאני תמיד אסתכל על השם שלך מחובר ורק אחפש למה לשלוח לך הודעה אבל כל הודעהה שארצה לשלוח אני מיד משכנעת את עצמי שלא כדי כי אני ייצא לא חכמה ושעדיף לחכות שאתה תשלח..
ואז אני שונאת אותך
כי אתה אףפעם לא שולח..
ואני חושבת שאני הרסתי את הכל ושכבר לא תשלח יותר הודעות..
ואני מתגעגעת פתאום לזמנים הקודמים שכן היית איך הייתי מתרגשת ואיך כל פעם שייתי רצה למחשב זה כן היה אתה ולשא הייתי צריכה לעושת דבר ..
רק להיות עצמי ולהינות דבר איתך ולצחוק איתך ובאמת זה היה עושה לי את המצבי רוח
אבל המעשים הרסו את הכל
ופתאום אני לא ושנאת בנים
אני פשוט שונאת את עצמי \: